המדריך לזוגיות יציבה

בפרשת השבוע שלנו, שולח אברהם את עבד ביתו להביא אישה לבנו. אין הכתוב מפרט מהן תכונותיה ואופייה המבוקש של הנערה העתידה להצטרף למשפחה, למעט שני קריטריונים בהם עליה לעמוד: עליה להיות בת מולדתו (תרבותו- דתו, משפחתו) של אברהם ועליה לחיות עם בעלה בארץ המובטחת: "…אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי… כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק", "וְאִם-לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ–וְנִקִּיתָ, מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת…" (בראשית, כ"ד, פס' ג'- ד', ח').
יש מקום לתהות על הקריטריונים שהציב אברהם בבחירת כלתו, אך אבקש לעגנם בממצאי מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החברתית.
חוקרים טוענים שבחירת בן זוג אינה בחירה עיוורת, ולמעשה התרבות מכתיבה לאדם מי "מתאים" לו, זאת באמצעות נורמות חברתיות ועידוד מפגש עם מועמדים ספציפיים. עוד טוענים החוקרים לקיומו של חליפין חברתי לפיו התקשרויות חברתיות וזוגיות נשענות בדרך כלל על "חישובים" שכליים ורגשיים, בבחירת בן הזוג, כשהמטרה היא להגיע ליחסי חליפין הוגנים של משאבים. ההנחה: ככל שההתקשרות תהיה מאוזנת יותר ("ערכו הכולל" של בן הזוג דומה ל"עֶרְכִּי") כך הקשר יהיה יציב יותר.
"המשאבים הנסחרים" בזוגיות (מה שנרצה לקבל) הם: אהבה– ביטויי רגש, חום, תחושת נוחות. מעמד– חיזוק תחושת הערך העצמי, הענקת סמכות. מידע– עצות, דעות, הוראות. כסף וטובין– מטבעות, ניירות ערך, נכסים, סחורות וחפצים. שירותים– סיוע בתיקון תקלות, בביצוע משימות, בהשגת יעדים. על פי רוב- ה"סחר" נעשה באותם המשאבים: אהבה תמורת אהבה, כסף תמורת כסף וכד'.
לשני משאבים נוספים: מראה חיצוני ומיצוב חברתי, ישנו, על פי המחקרים (והמציאוּת), "אשראי חברתי" גבוה בחברה האנושית, ומשום כך בני זוג מוכנים להתפשר לעיתים על קריטריון כזה או אחר לטובת בן זוג מצודד או "מקושר"/ "מיוחס" במיוחד…
אברהם אבינו ביקש עבור בנו זוגיות יציבה. בבחירת בת משפחה לנישואין, מתקיים דמיון פוטנציאלי בין בני הזוג הן מבחינה גנטית (מראֶה, נטיות) והן מבחינה סביבתית: היסטוריה, שפה, שאיפות, ערכי בסיס ומנהגים.
כאבִי האומה, אברהם מעוניין באשה שגם תסייע לבנו להקים עם אידאולוגי ונחוש. נכונותה של "המיועדת" להיפרד מבית אביה, לכרוך גורלה ביצחק ולהתגורר בכנען– מעידה על רצינות ותעוזה הנחוצות למטרה זו בדיוק.
(חיי שרה תשע"ט)