כל המאמרים במדור טבע וריאליה בפרשה

בתיאור מעמד קבלת התורה מתואר הר סיני שמתמר בעשן כבד מאש ה': "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן

כאשר יוסף נפרד מאחיו בטרם יחזרו לארץ כנען, הוא  מעניק להם מתנות: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת"

  "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (לז לא-לג) נופה של ארץ ישראל בטרם נאחזו בה בני ישראל אופיין בתכסית צומח של חורש סבוך באזור

בתקופת המקרא היו מספר לשונות שולטים במרחב של הסהר הפורה, כמו האכדית ששימשה כלשון בינלאומית או המצרית. הלשון בה דיברו בני משפחת אברהם בהיותם בחרן

  "גם תבן  גם מספוא" (בראשית כד, כה) כאשר עבד אברהם מגיע לחרן לקראת ערב, הוא פוגש את רבקה שמציעה להשקותו ואת גמליו במים, מזמינה

  "ולא נשא אותם הארץ" (יג, ו) אחת הבעיות הקשות עמן התמודדו אבותינו רועי הצאן היתה של "כושר נשיאה" של הבקר והצאן לנוכח שטחי מרעה

זכו התנינים שיוזכרו בשמם בנפרד מכל שאר בעלי החיים שנבראו: "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם" (בראשית א, כא). הטעם