יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא מתבטא על כך בחריפות: "וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן
יצחק ורבקה זוכים לזוג תאומים השונים בדרכם ובאופיים: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. (כה,כז) הרשב"ם מפרש,
בגמרא במסכת ברכות (כו ע"ב) מצוטטת ברייתא המייחסת את תקנת התפילות לאבות, וזו לשונה: תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית –
המשנה במסכת אבות (ה,ג) אומרת: "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום". אברהם נתבע בניסיון
שתי הבטחות מרכזיות ניתנו לאברהם בברית בין הבתרים הקב"ה הבטיח לאברהם את הזרע ואת הארץ. בפרשיית ברית בין הבתרים מצויות שתי תגובות שונות של אברהם
בשתי הפרשיות הראשונות בתורה אנו קוראים אודות מצוות פריה ורביה. בפרשת בראשית נאמר: 'וַיִּבְרָא אֱלקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא
אין הרבה חדש תחת השמש. מתוך הקריאה בפרשתנו לומדים אנו, בדומה לסיפורים מקראיים אחרים, על קנאה ומריבה על הבכורה ולמי מגיע יותר. מקריאת הפסוקים יש
בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב. אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה. ארון העץ היה מצופה זהב
פרשתנו חותמת בצוואה של יוסף לאחיו. צוואתו של יוסף דומה לזו של אביו יעקב, שניהם מבקשים שיקברו אותם לאחר מותם בארץ ישראל. אמנם הבדל גדול
בשעה שהאחים חוזרים לבית אבא הם משתפים את יעקב אביהם בחוויות שעברו עליהם במצרים וכמובן את דרישת השליט להביא את בנימין למצרים. יעקב נתקף בחרדה
