עולם בנוי ועולם חרב מהמבול ועד השואה

עולם בנוי ועולם חרב מהמבול ועד השואה
לאחר המבול שהשחית את העולם מצטווה נח לצאת מהתיבה יחד עם בני משפחתו. נח עד כה ציית באופן מוחלט להקב"ה ועשה את כל הנדרש ממנו בבניית התיבה ובכניסתה לתוכה. אולם המעיין בפסוקים יוכל להבחין בשינוי משמעותי שמתרחש בעת היציאה מהתיבה. בעוד שהקב"ה מדריך את נח לצאת באופן הזה (ח,טז-יז) :'צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ: כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הוצא אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ'.
הרי שבפועל יציאתו היתה שונה (יח): 'וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ'.
כלומר, נח מצטווה לצאת הוא ואשתו ובניו ונשותיהן יחדיו (לא בנפרד) שכן לאחר תקופה כה ממושכת בתיבה, שנאסרו בתשמיש המטה יש לשקם את העולם ולהרחיב את התא המשפחתי. בפועל נח יוצא מהתיבה באופן דומה לכניסתו לתיבה בטרם המבול דהיינו גברים לחוד ונשים לחוד. מדוע נח מחליט לשנות ולצאת באופן אחר ושונה מהתיבה? ר' יצחק ב"ר יוסף קארו (מאה ה- 15) דודו של רבי יוסף קארו קושר בין נח ותחושותיו לבין מצב העולם באותה העת וכך הוא כותב בספרו תולדות יצחק (ט,א): 'ונראה שהכוונה, לפי שנח ובניו היו שוממין אחר המבול, בראותם עולם מלא ועתה נחרב כלו, ויקוצו בחייהם בראותם אבדן מולדתם, ולא יולידו עוד תולדות, כי מה בצע כי ירבה זרעם ותהי אחריתם להכרית בבוא מבול עוד, לכן דבר ה' על לבו לנחמו, ובירך אותו, והשליטו על כל חי, ויהיו אוכל למו, ולזה אמר הנה ברכתי אתכם, והפריתי אתכם, והרביתי אתכם, ונתתי לכם מנות ומגדנות מכל רמש אשר הוא חי, ולא תיראו מהם ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, ועופות ודגים בידכם ניתנו; ומעתה אחר שעשיתי את שלי, גם אתם עשו שלכם, ולא תקוצו בישובו של עולם, אבל התחזקו לפרות ולרבות כאשר צויתי לאביכם, והשתדלו בריבוי תולדות'.
נח נמצא בטראומה בראותו עולם חרב. לפני שנה ראה את העולם בשיא תפארתו והדרו ועתה בזמן כה קצר הוא רואה את העולם חרב. אולם לא די בכך, גם בהיותם בתיבה סבלו נח ומשפחתו. השהייה בתיבה דומה היא לכניסה לבית הכלא וכפי שמתאר המדרש בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לב: 'ויסגור ה' בעדו, אמר רבי לוי לשר שקבע דרולמוסיא שלו במדינה, ונטל אוהבו וחבשו בבית האסורין'. העולם היה חשוך ודיירי התיבה נאלצו להסתפק מהאור, שהפיקו מאבנים טובות. נח נדרש לטפל במשך כל היממה בחיות שבתיבה וחי בתנאים של רעש נוראי ומופרז עד שחז"ל אומרים שהיה גונח דם מפני הצינה. העיניים טרוטות מעייפות, בתיבה יש רעש והמולה, חוסר פרטיות נח ובניו אסורים בתשמיש המטה כך שנגרם לנח ומשפחתו סבל נפשי אדיר ובנוסף לכל הוא רואה את העולם בשיממונו. פעמים אנו רואים תמונות המתעדות אסונות טבע יש לשער שהתמונות שראה נח היו קשות עשרת מונים מכל תמונה שאנחנו יכולים לשער ולחשוב. ניתן להבין שנח מתיירא לצאת מהתיבה הוא מתנהג כמו נפגע טראומה קלאסי שמא בצאתו מן התיבה לאחר זמן קצר ישוב המבול ויהרוס את העולם. לכן נח לא יכול לצאת מהתיבה על אף שהוא רואה שהעולם יבש והוא ממתין לצו האלוקי שיורה לו לצאת. גם לאחר שמצטווה נח עדין שקוע בטראומה ואינו מסוגל לצאת עם אשתו והוא יוצא עם בניו לחוד ולאחר מכן הנשים יוצאות. נח חושש שהמבול יחזור והיאך יצא עם אשתו ויקים משפחה?. המבול לא הגיח לפתע נח התכונן למבול אולם לא יכול היה לשער את היקפו. נח מיוסר מצפונית בראותו את העולם חרב ותיאור ציורי הממחיש את רגשותיו של נח מצוי בספר זוהר החדש (נח כח א) 'כיון שיצא נח מן התיבה, וראה את העולם שהוא חרב ונחרב, התחיל ממרר בבכי ואומר: ריבון כל העולמים ואדוני האדונים, אתה נקראת רחום וחנון, היה לך לרחם על בריותיך. אמר לו הקב"ה: אי לך רועה שוטה, עכשיו אתה אומר לי כך, ולא אמרת כך בשעה שאמרתי לך 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה', 'עשה לך תיבת עצי גופר', 'ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ'… כל זאת לא גליתי לך אלא כדי שתעמוד לפני בתפילה ותבקש רחמים על הבריות. ואתה, מששמעת שאתה מציל נפשך בתיבה, לא היה אכפת לך בחורבן העולם. בנית לעצמך תיבה, והצלת עצמך, עכשיו שכבר העולם עומד בחורבנו, אתה פותח פיך להתפלל ולבקש רחמים? אותה שעה נתבונן נח שעשה שלא כהוגן, שלא התפלל למנוע את הפורענות, לפיכך נזדרז מיד להביא קרבן כפרה על עוונו'.
פרשת המבול יכולה להאיר לנו במקצת את הטראומה הנוראית, שעברו אותם פליטי שואה שראו עולם בנוי ועולם חרב. על אף הקושי האדיר לשקם חיים לאחר השואה חורבן בהיקף גדול יש להצדיע לאותם אלו, ששרדו את התופת והלכו במצעדי המוות היו במחנות השמדה וראו עולם חרב על ידי בשר ודם מפלצתי. אותם אנשים ונשים בשארית כוחותם עלו לארץ והקימו משפחות ובנו את העולם מחדש, גם אלו שלא היו מסוגלים להשתקם ניתן להבין, שכן לבנות עולם לאחר חורבן בו בזמן שהעולם נראה קדם לכן בנוי ומשגשג זה כמעט בלתי אפשרי. זכיתי להיות דור שני לשואה ושותף לבנייה ובינתיים אמא ז"ל הלכה לעולמה ובכל פעם שאני נפגש עם פרשת נח אני נפעם מחדש מכוחות הנפש והגוף שהיו לה לאחר שאיבדה את כל משפחתה והצליחה לעלות לארץ ולהתחיל את הכל מחדש. וכמותה רבים ורבות שעדיין חיים בתוכנו עלינו להצדיע להם ולאפשר להם חיים טובים ואיכותיים בזקנתם.

תשע"ד