אחד הפסוקים המרגשים ביותר בתנ"ך הוא זה שמתאר את החיבוק שבין עשיו ליעקב, וכך נאמר: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּו".
מבין ארבע האימהות שלנו נראה שדמותה של לאה נדחקה יחסית לפינה, מול דמותה הנערצת של רחל אחותה. רבקה מתגלה כמנהיגה ואשת חסד, ושרה שעומדת לצידו
אמירה שגורה בפינו היא שאהבת הילדים היא אהבה טהורה נטולת פניות ואינטרסים, שלא תלויה בדבר. אך תמיד תעמוד השאלה: עד כמה באמת האהבה שלנו היא
כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, ממתין ליד המעיין, ומגדיר לעצמו סימן לבחירת הנערה ליצחק: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה
לאחר שהמלאכים בישרו לשרה שהיא עתידה ללדת, הם ממשיכים לשליחותם בסדום. אברהם מלווה את המלאכים, ובדרך החליט הקב"ה לשתף את אברהם על גורלה של סדום.
בפרשתנו מתוארת מלחמת העולם הראשונה בתולדות קיומו של העולם. במלחמה זו היו מעורבים מלכים גדולים וממלכות אדירות. התורה מתארת את המלחמה לפרטיה השונים, כולל
חז"ל הבחינו בניסוח המדויק של התורה ביחס למעמד החיות והבהמות שנכנסו לתיבה. וכך אומר רבי יהושע בן לוי (פסחים ג ע"א): "אמר רבי יהושע בן
עיון בפסוקי התורה מלמד, שיש שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש האופי החקלאי של החג – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ
רבים וטובים מאנשי הקבע וממשרתי המילואים נאלצים להיות תקופה ארוכה מחוץ לביתם. זו הקרבה גדולה מאוד למען ביטחון המדינה. יש הנמצאים מחוץ לביתם במהלך השנתיים
אחד מהפיוטים הגורמים לנו להתרגש במהלך ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה בא לידי ביטוי אפסיותו של האדם – 'אדם יסודו מעפר
