כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בטבורה של פרשת המועדות שבפרשתנו, יש פסוק שאינו קשור לרצף המועדות אלא להלכות  מתנות עניים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ… לֶעָנִי וְלַגֵּר

בשבוע הראשון של מלחמת לבנון נפל בצידון יובל הראל, בנם של יחזקאל ומרים הראל משכונת תלפיות בירושלים. השמועה על נפילתו הגיעה גם לביתם של חיה

סיפור מדהים ומרגש מביא הרב ישראל מאיר לאו בספרו "אל תשלח ידך אל הנער". הוא מתאר מפגש שהתקיים בין קבוצה של ילדים ניצולי בוכנוואלד, שהתאספו

אחד הפיוטים שלכאורה יהיה קשה לנו לשיר השנה, הוא הפיוט "דיינו". השנה, כשאנו שרויים בתוך מלחמה, יהיה טבעי שלא נסתפק במועט. האם נוכל לומר  "דיינו"

המשנה נגעים (ב, ה) מציגה כלל יסוד: "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו …". המקור להלכה זו היא הדרישה שמופיעה בפרשתנו על אדם נגוע

בחצי השנה האחרונה גדלה משפחת השכול, ביותר מ-1400 משפחות של אזרחים וחיילים שנרצחו ונפלו במתקפת חמאס הנוראית, ובמלחמה בדרום, בצפון וברחבי המדינה. גם נוספו אלפי

בשני מקומות בתורה מצטווה משה ללוות את אהרון ברגעים מיוחדים שבחייו, והתורה מנסחת את הציווי בלשון זהה. בפעם הראשונה, כאשר משה מזמין את אהרון לתהליך

אחת מתכונותיו הבסיסיות של מנהיג היא יכולתו לקבל החלטות. דוגמה מובהקת לכך ניקח מראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין ז"ל. בקיץ 1981, לקראת השלמת הקמתו

במהלך המחלוקת הנוראית של קורח ועדתו, מואשם משה בחוסר יושר ובנטילת שררה. משה נפגע ופונה להקב"ה: "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר… לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי

פרשיות 'ויקהל-פקודי' מתארות את אופן הביצוע של הקמת המשכן. פרשתנו מתמקדת בהבאת התרומות למשכן, שהגיעו מכל העם ובכללם הנשים: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב