'וימצאהו איש' – לא במקרה
לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי מחליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי שם עם הצאן. רגע אחד
לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי מחליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי שם עם הצאן. רגע אחד
הכנות רבות נערכו למפגש שבין יעקב לעשו. יעקב חושש מעשו, ולכן הוא שולח מלאכים כדי לרצותו. כאשר המלאכים חוזרים משליחותם נתקף יעקב פחד ואימה. חששותיו

הרמ"א (תרסג, ב) פוסק: 'ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד' ספר קהלת מכיל בתוכו רעיונות יסודיים ומורכבים בהשקפת עולמנו ואחד מהם הוא שאלת הגמול:
רגע לפני שהאחים יוצאים לדרך, המומים מגילוי הלב של יוסף, מצייד אותם יוסף ב'טיפ' מיוחד לדרך: 'וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ'
פרשיות השבוע מתארות את מערכת היחסים שבין יוסף לאחיו. ספור חיי יוסף הוא ספור שלם ואחדותי. מחד, ספור אנושי, שנשזר מהכרעות אנושיות. מאידך, הוא חלק

יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא מתבטא על כך בחריפות: "וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן
יצחק ורבקה זוכים לזוג תאומים השונים בדרכם ובאופיים: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. (כה,כז) הרשב"ם מפרש,
בגמרא במסכת ברכות (כו ע"ב) מצוטטת ברייתא המייחסת את תקנת התפילות לאבות, וזו לשונה: תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית –
המשנה במסכת אבות (ה,ג) אומרת: "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום". אברהם נתבע בניסיון
שתי הבטחות מרכזיות ניתנו לאברהם בברית בין הבתרים הקב"ה הבטיח לאברהם את הזרע ואת הארץ. בפרשיית ברית בין הבתרים מצויות שתי תגובות שונות של אברהם