הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)לאחר נאומו המרגש של יהודה בו בזמן, שיוסף חושף את זהותו בפני אחיו הוא שואלם: 'העוד אבי חי'?! מה מקומה של שאלה זו? וכי יוסף לא יודע שאביו חי?! עוד בביקורם הראשון במצרים כבר מהרגע הראשון האחים סיפרו ליוסף על כך שהאב הזקן חי. בהגיעם למצרים הם אומרים לשליט האנונימי: 'וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ' הם מדווחים דיווח מדויק מי חי ומי איננו. וגם בזמן שיהודה עומד מול יוסף ומדבר אל לבו הוא מזכיר את אביו מספר פעמים ואף חוזר על הצהרתו: ' אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ' …' ולבסוף הוא מפטיר: 'כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי'.
רבי יוסף דוב (יושה בער) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892) הראשון לשושלת בריסק חיבר את ספר בית הלוי על התורה ונצטט את הקושיא בלשונו: 'אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. הנה בפסוק זה יש להתבונן בו הרבה. אחד: דהרי כל דברי יהודה אליו בוויכוחו עם יוסף עתה היה רק שחושש לצערו של אביו. וכמו שאמר לו: כי איך אעלה אל אבי גו', והנער יעל אל אביו, ותוך כדי דיבור שואל ממנו (יוסף) העוד אבי חי'?!
שמא שאלת של בית הלוי הביאה את חז"ל להבין שלא בשאלה אינפורמטיבית עסקינן אלא בתוכחה וכפי שכתוב במדרש (צג י): 'אמר אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה יוסף קטנן של שבטים לא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו לכשיבא הקדוש ברוך הוא ויוכיח לכל אחד לפי מה שהוא שנאמר: (תהלים נ) 'אוכיחך ואערכה לעיניך על אחת כמה וכמה'. ולכאורה מדוע חז"ל חשבו, ששאלה זו היא תוכחה הרי לפי פשוטו של מקרא האחים נבהלים מהודעתו הפתאומית של יוסף על זהותו ולא בהכרח יש כאן תוכחה. לפי הסברו של בית הלוי לכאורה יוסף אומר ליהודה: 'טול קורה מבין עיניך' הרי מבקש אתה למנוע צער מאבא ואם כן כיצד העזתם למכור אותי ולצער את אבינו במשך שנים רבות?
ניתן להסביר עוד ולומר שאמנם יוסף אינו מבקש להוכיחם אבל ככלות הכל אם יהודה צודק ואביו עלול להיות בסכנת חיים אם ייוודע לו שבנימין לא ישוב לחיק המשפחה הכיצד הוא חי עדין ביודעו שיוסף בנו טרוף טורף ואיננו- זה לא סביר?! במילים אחרות יוסף חשש שמא יהודה אינו דובר אמת, וכל העלאת החשש שהאב ימות מטרתה לאלץ אותו כדי לשחרר את בנימין, ובאמת יעקב כבר מת. ונצטט את פרשנותו החד משמעית של ספורנו: 'העוד אבי חי. אי אפשר שלא מת מדאגתו עלי'.
גם אם יוסף שאל זאת כי חשש שמא אחיו אינם דוברי אמת נראה שפרשנותם של האחים לכוונתו של יוסף היתה שונה. בו בזמן שביקש מהם מידע אמין אודות האבא סברו האחים שמבקש להוכיחם. וכך נראה שפרשו חז"ל ואמרו ומה דבריו של בשר ודם מתפרשים לעתים כתוכחה אף שהדובר לא התכוון לכך ומטרותיו שונות לגמרי, וכתוצאה מכך לא מסוגלים לענות לו על תוכחתו, קל וחומר, שכאשר הקב"ה מתכוון להוכיח אותנו לא נוכל לענות על דבריו. לא תהיה בידינו היכולת להשיב לפני רבונו של עולם תשובות כנות ואמתיות. כל אחד מאתנו 'סוחב' תסכול מוסרי מסוים ולפעמים משפט סתמי שנזרק בחלל החדר שאין בו כל כוונה לתוכחה יכול לעורר רגשי אשמה. 'על ראש הגנב בוער הכובע' אדם שעושה מעשה רע מודע לכך. חשוב שנדע למנף את התוכחות הסמויות ולערוך חשבון נפש. יוסף הבחין בהלם הגדול של האחים מעוצמת התוכחה והסיק מסקנה חד משמעית שהאב חי ויש להזדרז ולהביאו למצרים והאחים הבינו היטב את עוצמת המעשה הרע שעשו במכירת יוסף.
תשע"ד
