והיה המשכן אחד
מבנה המשכן מתואר בפרשתנו לפרטי פרטים. למרות שבמשכן היה מימד עראי שכן העם נשא את המשכן בנדודיו ממקום למקום, בכל זאת היתה בו יציבות. היה
מבנה המשכן מתואר בפרשתנו לפרטי פרטים. למרות שבמשכן היה מימד עראי שכן העם נשא את המשכן בנדודיו ממקום למקום, בכל זאת היתה בו יציבות. היה
בחלקה הראשון עוסקת הפרשה בדיני חבלות. כאשר אדם חובל באחר עליו לשלם דמי חבלה הכוללים את הנזק, ההוצאות הרפואיות, את ימי ההיעדרות מהעבודה ופיצוי על
בפתיחת הפרשה שואל אור החיים מדוע זכה יתרו שהפרשה תיקרא על שמו. וזו לשונו: "וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו,
שני קרבות מוזכרים בפרשתנו: הראשון עם המצרים על שפת ים סוף שהתנהל בדרך ניסית, ובו נאמר לישראל: "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד).
מסורת היא בידינו שפרעה וחילו הוטבעו בים ולא נשאר מהם שריד: "וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם
ההנחיה הראשונה שקיבל משה מהקב"ה במעמד הסנה היא לבקש מפרעה יציאה זמנית של העם ממצרים, למרות שהמטרה היתה יציאה מעבדות לצמיתות: "…וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ
בפרשת בא מצווה התורה על המצוה הראשונה – קידוש החודש: "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות פרק יב א). מצווה
לאחר מכת בכורות נצטווה עם ישראל במצות פדיון בכור. המצווה כוללת פדיון בכור אדם ובכור בהמה טהורה. בהמות טמאות אין צריך לפדות מלבד החמור: '
פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות לקראת הכניסה לארץ. בסופה חורגת לכאורה התורה מהרצף וחותמת במצות הקורבנות בכלל וקרבן התמיד בפרט. התורה עוסקת בעיקר במוספים אולם היא
עשו ויעקב מתברכים בברכה שנראית דומה. 'ברכת הטל' ו'משמני הארץ', אבל יש הבדל גדול בין הברכות. בברכת יצחק ליעקב נאמר: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקים מִטַּל הַשָּׁמַיִם