הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)הכיור, שעמד בפתח המשכן, היה עשוי ממראות הנחושת, ששימשו את הנשים בעת התקשטותן, ואותן נידבו למשכן. "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". אומר המדרש:
"היה מואס משה בהן (במראות), מפני שעשויים ליצר הרע. אמר לו הקב"ה: קבל, כי אלו חביבין עליי מן הכול – שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות (ילדים רבים) במצרים".
דהיינו, הקב"ה אמר למשה, שקדושה שורה בתוך עולם החומר ולכן המראות ששימשו להקמת המשפחה יהיו חלק מהכיור. קידוש ידיים ורגליים בכיור מצביע על קשר אמיץ שקיים בין ניקיון פיזי לבין טוהר נפשי ומוסרי. דוגמא לכך יש גם בשפה העברית. אנו משתמשים במטפורות של ניקיון כאשר אנחנו מדברים על מוסר: 'מצפוני נקי', 'ידיו נקיות' וכו'. ישנם מחקרים המצביעים על זיקה הקיימת בין רמת הניקיון של גופנו להתנהלות המוסרית. באחד המחקרים הוטלה משימה על אנשים. חלקם היו צריכים להיזכר במעשה טוב שעשו, וחלקם האחר נתבקשו להיזכר במעשה רע שעשו. מיד לאחר מכן הם נתבקשו לבחור באחת משתי מתנות: מוצר ניקיון כמו מטלית לחה או במוצר אחר שאינו קשור לניקיון. הנבדקים שנזכרו במעשה רע נטו יותר לבחור מוצר ניקיון מאשר נבדקים שנזכרו במעשה טוב. דוגמא נוספת; לכלוך במקום העבודה משפיע על מוסר העבודה של העובדים. במפעל שלחו קבוצת עובדים אחת לעבוד בסביבה מלוכלכת וקבוצת עובדים אחרת לעבוד בסביבה נקייה. האנשים בסביבה הנקייה תפסו עובדים שהתבטלו בצורה חמורה יותר שתפסו אותם אלה שעבדו בסביבה המלוכלכת. כלומר, מוסר העבודה של האנשים בסביבה הנקייה הפך גבוה יותר. הקשר המוזר הזה בין ניקיון למוסר נזכר כבר לפני שנים במחזה השייקספירי 'מקבת'. ליידי 'מקבת' שוטפת את ידיה באופן אובססיבי לאחר רצח המלך, מתוך דחף להתנקות מוסרית, בעצם. ניסויים מראים שכשאנשים פשוט רוחצים ידיים, הם מרגישים מוסריים יותר. ממש כלשון הביטוי "ניקיון כפיים". התופעה המעניינת הזו נקראת "אפקט מקבת" כאמור, האפקט נכון גם לגבי "החלמה" ממעשה לא מוסרי. אנשים שבניסוי תומרנו לעשות משהו שנוי במחלוקת, החלימו מהר יותר מרגשות האשם כאשר שטפו ידיים. תוצאות אלה מצביעות על קיומו של צורך לרחוץ את הידיים כאשר מרגישים אשמה.
בימים אלה הצורך בניקיון ובחיטוי תכוף עולה שבעתיים מתקופה של שגרה רגילה. אמצעי החיטוי מתרוקנים מהמדפים וכולנו, בעטיו של הנגיף קורונה, מתבקשים להיות ליד הכיור ולהתנקות. נכנסנו למציאות קשה, שבעטיה של המגיפה ישיבות יצאו לחופשה, מדרשות הושבתו ובתי כנסת מתפקדים באופן חלקי ומדוד. בימים אלו, שאין מציאות של "ברוב עם והדרת מלך", אלא התכנסות של כל משפחה בביתה, אבקש ברוח הדברים לתת פרשנות לחיטוי הידיים הנעשה מעת לעת. בעת החיטוי ננסה לזכור את אותם אלו שחיים בבדידות, אלה שהמציאות שנכפתה על כולנו טופחת על פניהם, אנשים שפרנסתם נפגעה עתה, ונקווה שהניקיון הפיזי יעורר אותנו לניקיון מוסרי יותר. נפתח את הלב ונעזור לאלו שנמצאים במצוקה גדולה.
זאת ועוד, אנו נמצאים שלושים יום קודם הפסח , זו הזדמנות לנקות את הבית לסדר אותו . יש גם קשר מעניין בין ניקיון לבריאות נפשית בית נקי מוסיף לנפש בריאות . שנזכה לצאת לגאולה שלמה בחג הפסח הקרב ובא.
(ויקה"פ תשפ)
