כל המאמרים במדור פרשה בימי קורונה

והעיקר- לא לפחד כלל? או אולי: לא לפחד לפחד? "וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש

"כגודל הקרקע מתחת לרגלינו, כן גודל השמיים מעל לראשנו" (חיים נחמן ביאליק). בפרשת השבוע אנו קוראים על חלום יעקב. בחלומו, מוצב סולם ארצה וראשו בשמיים.

"ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאינו. האחת היא שורשים; השניה היא כנפיים". (הודינג קרטר ג'וניור) איזה משפט עוצמתי. בגירסה התנכ"ית: "סולם מוצב ארצה וראשו

"העבר *אין*, העתיד *עדיין*,וההווה *כהרף* *עין*, דאגה *מניין*?" (ר' אברהם אבן עזרא). נתבונן בדמות שולית לכאורה בפרשה: דמותה של אשת לוט, שהביטה לאחור כשנמלטה מסדום,