
לדבר נכון אל הילדים שלנו
מורה שלא יבחין בשלב ההתפתחותי של תלמידיו ולא ידבר אליהם באופן מתאים – לא יוכל להביאם אל הארץ המובטחת במי מריבה נצטוו משה ואהרן לדבר

מורה שלא יבחין בשלב ההתפתחותי של תלמידיו ולא ידבר אליהם באופן מתאים – לא יוכל להביאם אל הארץ המובטחת במי מריבה נצטוו משה ואהרן לדבר

אחרי שפערה האדמה את פיה, אחרי שנראה היה כאילו שככו הרוחות והכל נגמר, אחרי נסים גלויים ומפורשים, באים בני ישראל בטענות קשות כלפי משה ואהרן:

מה בעצם קרה שם בחטא המרגלים? הגמרא במסכת סוטה לד מנסה בין השאר לעמוד על הלכי הרוח של העם אז: בשלב הראשון מנסים חז"ל להבין

הגמרא במסכת סנהדרין יז ע"א מבקשת לברר את מקומם של אלדד ומידד, שני נביאים שדומה שצצו משום מקום, והיא מצביעה על הקשר בינם לבין מינוי

כי למה לא בעצם לשאוף אל הנשגב, להיות משוחרר מכל כבלים חברתיים, לחיות חיים של טביעה באינסוף, של התבוננות פנימית, של עומק ושל רוח. בלי

בתחילת מדרש רות-רבה מופיעה דרשה ארוכה, המחברת בין תהלים נ: ז, לבין רות א א. בדרך, היא מתחברת למתן-תורה: "ר' יוחנן פתח: שמעה עמי

פרשת בהר משרטטת קווי יסוד לחשיבה כלכלית-חברתית. ראשית, נקודת המוצא היא: בני ישראל היו עבדים במצרים. היו חסרי חרות וחסרי רכוש. הם נכנסים לארץ, והארץ

"אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִשְׁפַּט אָדָם וּמִשְׁפַּט בְּהֵמָה שָׁוִין, מִשְׁפַּט אָדָם (ויקרא יב, ג): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. מִשְׁפַּט בְּהֵמָה, (ויקרא

חגים ותאריכים זקוקים לסיפור ולגיבורים. ואיך נסתפק בימי ספירת העומר רק בספירת הימים, ללא סיפורים? מסורת חז"ל מספקת לנו את גיבורי ספירה: דמויותיהם של ר"ע

לאורך פרשיות ספר ויקרא, חז"ל רגישים מאוד למילות הפניה ולכינויים השונים לאדם. ניתן למצוא דרשות על 'נפש כי תקריב' הדנות במילה נפש, או דרשות על