כל המאמרים במדור עיונים בפרשה

האם עדיף שהאדם יתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע באחרים? באגרתו לאחינו בני תימן

לפי הפתגם שטבע רס"ג בספרו אמונות ודעות (מאמר ג ז'): "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", משמע שיחודו של עם ישראל הוא בתורה, וכך משמע גם

לא רק ביציאת מצרים הושיע משה רבנו את ישראל, והוציאם מעבדות לחרות, אלא גם לאחר מכן, כשריחפה סכנת כליה על ישראל, עמד משה בפרץ וסילק

נסיונו של בלעם לקלל את ישראל למרות עמדתו של הקב"ה מגלה לנו עד היכן מגיע כוח הבחירה החופשית. התורה מודיעה שיש לאדם בחירה חופשית לבחור

לאחרונה נשמעו במחננו קולות של התבדלות מהחלקים הרעים שבאומה. הקולות הללו אינם חדשים. כבר רבותינו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה בזמנם התייחסו לטיעון הזה – הראי"ה

האם בסיפורים שבפרשיות התורה יש גם מסר לדורות? כבר על בריאת העולם הביא רש"י את דרשתו של רבי יצחק המסביר שהדברים נכתבו לתת תשובה לטענת

הכרוניקה היום־יומית בחברה הישראלית מלאה מקרי רצח. לא רק של אנשים הזרים זה לזה אלא אפילו בתוך המשפחה. מפני חומרת עוון שפיכות דמים מקפידה התורה