השבוע עשו את דרכם אל מוסדות החינוך השונים ברחבי הארץ, מגני ילדים ועד בתי הספר העל-יסודיים, מתלמודי תורה עד ישיבות גבוהות, רבבות רבבות מישראל- מטף
בימים אלו של תחילת חודש אלול, מתמלאים בתי המדרש בישיבות השונות בתלמידים המתחילים את 'זמן אלול'. הייתי השבוע ביום תחילת הלימודים באחד מבתי המדרש של
שיינע גולדברג, אלון שבות צוות, בית המדרש לנשים מגדל עז על יד ישיבת הר עציון יועצת הלכה מטעם נשמת הנוער שלנו בסדר גמור. מאז שעליתי
שני גדולי עולם ענקים ברוח, במידות ובחינוך חיו ופעלו בוורשה בימי המלחמה הסוערים. שונים זה מזה ודומים זה לזה. האדמו"ר מפיאצסנה- הרב קלונמוס שפירא הי"ד,
בשעה טובה, בימים הקרובים יעשו את דרכם אל ספסלי הלימודים ברחבי ישראל יותר ממיליון וחצי תלמידות ותלמידים מגילאים שונים וממגזרים שונים. כשהדלת תיסגר מאחורי המורה
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיהו מ', א'). הפטרת השבוע מציינת את תחילתו של תהליך שיקום פיסי ורוחני שעובר עם ישראל. אין בה סליחה, כי אם
תחילת שנת לימודים, בצד כל ההתרגשות הטבעית הנלווית אליה, היא זמן ראוי להרהורים על חינוך. שאלת היסוד המרכזית אותה אנו צריכים לשאול את עצמנו בתחילת
אין אחד מאתנו שאינו מבטא בדבריו את העובדה כי הדבר החשוב ביותר בעולם הוא חינוך, ואף על פי כן רבים מאתנו מנסים לשכנע את ילדינו
בתוך הפרשה הקצרה והמורכבת של 'בן סורר ומורה' טמונים יסודות מרכזיים של חינוך הילדים. התבוננות בפסוקים מגלה את המעורבות הגדולה של ההורים בענישת בן סורר
החופש הגדול שייך לאותם תחומים בחיים, שהקובע המרכזי של אופיים אינו המציאות האובייקטיבית בלבד, אלא שאלת ההתייחסות והתגובה לקיומם. העובדה היחידה הקיימת היא שמוסדות החינוך
