חג החנוכה מציף מחדש את עולם הדימויים של "מתייונים" ו"חשמונאים", ובעזרתם של דימויים אלה מתחלק העולם לרעים ולטובים. חלוקה זו מסייעת מאוד לאדם המבקש להגדיר
זוג שאינו מצליח להביא פרי בטן לעולם נמצא במצוקה קשה ביותר. דברי רחל אמנו מעידים על כך בצורה החזקה ביותר: "הבה לי בנים ואם אין
תנועת הנוער מהווה השלמה חיונית למערכת החינוכית המעצבת את דמות ילדינו. מערכת החינוך המוסדית מאופיינת בכך שהיא היררכית, והיא נוטלת על עצמה בדרך כלל את
עבד אברהם העומד על פי הבאר מנסח מבחן שלאורו הוא ידע אם זאת האישה המיועדת לבן אדונו. מבחן זה עומד לכאורה בסתירה מוחלטת לדרכה של
העולם אינו מחולק בחלוקה סטריאוטיפית – היהודים צדיקים והגויים רשעים. בכלל חלוקות מסוג זה אינן עולות יפה בשעה שאנו בוחנים את המציאות ואת התורה כאחד.
עיקר המחשבות כתוצאה ממבצע "עופרת יצוקה" צריך להיות מופנה כלפי המלחמה הבאה. לצערנו, אויבינו אינם מתכוונים להניח לנו, ובתמיכה הבלתי מוסרית שהם זוכים לה מאומות
פרשת המבול מלמדת כי קיומו של העולם אינו מובטח כלל ועיקר. ריבונו של עולם ברא את העולם ומסר אותו בידינו, אולם קיומו של העולם צריך
כל כך היינו רוצים לדעת את הפשר האמוני של מלחמה זו. כל החגים אותם אנו חוגגים הם חגים המלמדים על אמונתנו העמוקה בהתערבות יד ד'
"כי עבדך ערב את הנער" – אחד הקשרים העמוקים ביותר הקיימים בעולמנו הוא קשר הערבות. ערבות משמעה יציאה מהמעגל האישי והפרטי ונכונות להכניס את צווארנו
בין שאר ההכרעות שנעשו בועדת סל הבריאות לקראת שנת 2009 למניינם הייתה אחת הנובעת מטבע האדם ולא מסיבות רפואיות: ההכרעה שלא להכניס לסל תרופות נגד
