
והעיקר לא לפחד כלל –
כמו כל מרכיב רוחני, הפחד הוא כלי שצדיקים ילכו בו ופושעים ייכשלו בו. תפקידו העיקרי של הפחד הוא להזהיר ולהתריע, ולהפנות את תשומת לב האדם

כמו כל מרכיב רוחני, הפחד הוא כלי שצדיקים ילכו בו ופושעים ייכשלו בו. תפקידו העיקרי של הפחד הוא להזהיר ולהתריע, ולהפנות את תשומת לב האדם

הפחד מפני סטיגמות עוצר בני אדם רבים לקבל עזרה, ולהסיר מעליהם את המשא הכבד הרובץ עליהם. הדברים נכונים בעיקר בשני מישורים. מישור אחד הוא המצוקה
חרב הפיטורין המאיימת על צוארי רבים מעם ישראל ומבצעת את זממה מחייבת היערכות חברתית כוללת מולה. בשבת "תרומה" מטבע הדברים עולות המחשבות של התמודדות עם

העמידה מול עצירת גשמים, גם אם ירדו השבוע מעט, היא מתסכלת מאוד. ברוב הדברים בהם אנו נתקלים במצוקה ובאסון אנו חשים כי המציאות היא גם

המצב הכלכלי מחייב גם את הקהילות שלנו. בתוכנו חיים יותר ויותר אנשים שמפוטרים מעבודתם, שמשכורתם קוצצה, שהוצאותיהם גדלו, שניכויי המס שלהם פחתו, שנזקקים לעזרה. הדבר

האם יש מקום לדיון על מוסר מלחמה של צה"ל ? בוודאי ! אחרי המלחמה ! לא שמעון ולוי הם מורי הדרך שלנו, אלא יעקב אבינו

בעת מלחמה צריך להתרכז בניצחון במלחמה. כבר המלחמה הראשונה בהיסטוריה – קין והבל – לימדה אותנו כי המלחמה עוסקת בנקודות היסודיות ביותר של הקיום: עצם

שלוש מאות אלף חולים לא מצאו מזור בסל התרופות לשנה תקציבית זו. ועדת סל התרופות היא הממליצה אילו תרופות תיתוספנה לסל התרופות. היא אינה קובעת
שני מקורות יסודיים עוסקים בכתרים בהם עוטר עם ישראל. ראשון בהם מופיע בדברי הרמב"ם: "…בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר
"ואם אין – מחני נא מספרך אשר כתבת": מורה דרך גדול היה משה רבינו, ומלמד תורה לעמו ישראל. הדילמה בה הוא ניצב מפורשת לאורך הפרשה