הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)סיפור יפה ששמענו מפי מורנו ורבנו הרב עמיטל זצ"ל: לפני כארבעים שנה הוא היה אורח השבת סמינריון של גשר בצפת. שבת זו שהייתה מרוממת מאוד והביאה את המשתתפים בה לגבהים רוחניים ולתביעות מוסריות, הטביעה את חותמה על חלק מהנוכחים, ובמוצאי השבת קמה אחת הבחורות החילוניות והצהירה בפני הרב: בעקבות שבת זו החלטתי להתחיל מהלך של חזרה בתשובה וקבלת תורה ומצוות. אלא שאיני יכולה לעשות את הכל בבת אחת, ואני שואלת את הרב מניין להתחיל.
וזו הייתה תשובתו של הרב זצ"ל: את לא הראשונה. את לא הראשונה שמקבלת תורה ומצוות בהדרגה. גם עם ישראל כולו התחיל כך, שהלוא כתוב בפרשת בשלח עם בואם למרה "שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו" – לאמור: הם קיבלו חוק ומשפט עוד לפני מתן תורה. רש"י שם מבאר כי הם קיבלו שלוש מצוות – שבת, פרה אדומה ודינים – ועל כן אני מציע לך ללכת בדרכו של עם ישראל, ולקבל על עצמך שלוש מצוות בתחילת דרכך בעולמה של אמונה.
המצווה הראשונה היא מצווה שאת מאוד מזדהה איתה ומאוד אוהבת אותה. את בעצמך אמרת כי השבת הותירה בך חותם גדול, ואפשר שטוב שתתחילי במצווה זו או בדומה לה. את זה אני למד מהעובדה שעם ישראל קיבל על עצמו את מצוות השבת, ואכן כתוב בהמשך הדרך כי עוד לפני מתן תורה הם שמרו שבת, בכללי אסיפת המן בשבת. אני זוכר כי באותם ימים אחת המצוות שהותירו חותם גדול על המשתתפים הייתה ברכת המזון, בשל העובדה שהיחס לסעודה עובר שינוי דראמטי ממילוי צרכים להזדמנות לקדושה.
המצווה השניה – המשיך הרב – צריכה להיות מצווה שאת מאוד לא מזדהה איתה. את לא מבינה אותה, את חושבת שהיא בלתי הגיונית, את רואה בה משהו מעוות ולא צודק, וכדו' – ותשמרי אותה. חשוב לך לדעת כבר בתחילת דרכך ביהדות, כי אנו לא מתנים את שמירת המצוות שלנו בכך שנבין או נזדהה עימן. קבלת עול מצוות היא קבלת עול מלכותו של הקב"ה, ואנו מקיימים את מצוותיו כיוון שהוא ציווה אותנו לעשות כך, ולא בשל העובדה שהמצווה עברה את הבחינה שלנו ונמצאה ראויה. את זה אני למד, כמובן, מהעובדה שבמרה קיבלו על עצמם את פרה אדומה, שהיא הסמל המובהק של המצוות הבלתי מובנות, ואף על פי כן אנחנו חייבים לקיים אותן במלואן.
ומצווה שלישית שעלייך לקבל על עצמך היא מצווה בתחום בין אדם לחבירו. את זה אני למד מה"דינים". הנושא הזה חשוב ביותר. בתחילת דרכך בתוך עולם המצוות את צריכה להטמיע בתוכך את ההכרה כי המצוות לא נועדו רק כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין אדם למקום. המצוות אינן אנכיות בלבד. הן גם אופקיות. הן נועדו לעצב גם את העולם הצודק והמוסרי שבין אדם לחבירו. נביאי ישראל הדגישו זאת חזור והדגש, ולימדו אותנו כי יסודותיו של בית המקדש בנויים על מעשה הצדקה והמשפט, היחס הראוי בין אדם לחבירו, ההאזנה לתינוק הבוכה בחוץ ולקשיי היום של הגר היתום והאלמנה. זו צריכה להיות דרך הבסיס שלך בעולמך היהודי מהשעה הראשונה שאת נכנסת בעול מצוות.
יפה הוא מעשה זה שנבנה על פרשת השבוע שלנו, וראויים הדברים לחזור ולהיאמר עוד ועוד. לא מעשה מופתים אני זוכר ממורי ורבי, כי אם סיפורים מעין אלה, שאין כמוהם כדי לעצב את דרכנו שלנו בתוך עולמה של היהדות.
(בשלח תשעב)
