
בזהירות, בצניעות ובמוסריות
"ואל יבוא בכל עת אל הקודש" – אחד המאפיינים המרובים שהתורה בוחנת לאורם את ההבדל שבין עבודת האלילים ובין הליכה בדרכי ריבונו של עולם היא

"ואל יבוא בכל עת אל הקודש" – אחד המאפיינים המרובים שהתורה בוחנת לאורם את ההבדל שבין עבודת האלילים ובין הליכה בדרכי ריבונו של עולם היא

מצוות קידוש שמו של הקב"ה בעולם ממוינת בדברי הרמב"ם כנושא הראשון, לאחר מצוות האמונה היסודית, העומד כמטרתנו בעולם. בהלכות יסודי התורה, בפרק החמישי, לאחר שסיים

"זמן חירותנו" – לכאורה היה נכון הרבה יותר שחכמים יבחרו ב"זמן עבדותנו". ההצעה הזו אינה נובעת מעבדות מצרים, שכן מובן מאליו מפני מה אין אנו

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם…" – מה נדרש

האביב הגיע. הטבע אינו מתרשם מאירועים קצרי מועד. יש מלחמה בעולם, והיא משפיעה על העולם האנושי בהשלכות רבות היקף – אבל הטבע אינו מגיב לה

"וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה׳ לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם .שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה׳

"ויצא העגל הזה" – איך לפרש את מעשי אהרון בחטא העגל, את הדברים החמורים שנאמרו על ידי משה רבנו כלפיו ועליו ("וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד

"לכבוד ולתפארת" – היחס לבגדים הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר הקיימים בעולמו של האדם. מחד גיסא, השורש המשותף למילה "בגדים" והמילה "בוגדים" אפשר שאין לו

"דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד" (סנהדרין פ"ד מ"ב): דרשת חכמים בתחילת פרשתנו, המחייבת לפנות אל דייני ישראל מכוח הכלל של "לפניהם ולא לפני הדיוטות" מתמקדת

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" – אדם ירא שמיים ואוהבם מתקרב לאורך ימיו כולם לנאמנות העמוקה לאמת. לא ייתכן לחיות בסתירה בין ההגדרה העצמית כירא