כל המאמרים במדור ערך מוסף

כשאנו מדמים את ה' לאבינו, אנחנו מתכוונים בדרך כלל לתאר אותו כאב רחום וחנון, כדברי התפילה: "אם כבנים, רחמנו כאב על בנים". בפרשתנו משה מדמה

קהילת קודש בית לחם נחרתה בתודעתנו באופן חיובי ביותר. אנו זוכרים כיצד בהגיע נעמי ורות לבית לחם "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר", והנשים רעשו וקוננו למראה נעמי

המושג מענק, כנראה הגיע לעולם לראשונה בפרשתנו, בה התורה מצווה על אדון שהחזיק בעבד או באמה עבריים לא לשלחם ריקם בתום תקופת העבדות. הוא מצווה:

המילה "טוב" חוזרת ומופיעה 10 פעמים בפרשתנו, רובן בקשר לארץ ישראל ולחיים הטובים שיהיו בה לעם ישראל אם יעשה הישר והטוב. את כל הטוב הזה

סיכוייו של אדם הנמצא בצרה או במצוקה לשפר את מצבו אינם תלויים רק בעובדות אובייקטיביות הנוגעות למצבו, אלא גם בכוחות הנפש. לחולה שניחן באמונה ובתקווה

קיים הבדל מהותי בין בחינה רגילה של המציאות לבין בחינה "אסטרטגית" שלה. בחינה אסטרטגית מבקשת לבחון את המתרחש בראיה כוללת יותר. לא רק מה שקורה

בחסדי ד', אין אנו נתבעים עוד לקיים את מצוות קידוש השם במשמעותה הבסיסית והראשונית – מסירות נפש על קידוש השם. לא תמיד אנו שמים לב

הכרעה קשה עמדה בפני אהרון הכהן בשעה שעמד מול העגל. חכמינו (סנהדרין ז ע"א) מספרים כי הוא נאלץ לבחור בין שתי אפשרויות גרועות. אפשרות ראשונה

שבוע זכויות האדם הבינלאומי עבר על נאמני התורה והמצוות ללא התייחסות כלל. סיבות רבות לדבר: ראשית, אין אנו פועלים לפי הריתמוס של תאריכים אוניברסאליים כי

בפרשת השבוע אנו פוגשים באדם הראשון שהצטרף מיוזמתו האישית לעם ישראל וקיבל את תורתו. מה הביא את יתרו שחי כל ימיו כמדייני לעזוב את ארצו