כל המאמרים במדור בראשית

המפגש שלנו עם פרשת בראשית מאפשר להתבונן מחדש בנקודת המבט האלוקית על הסדר החברתי הנכון. פרשת בראשית היא, במובן מסוים, בית המרקחת של העולם, המצב

זה עתה סיימנו לקרוא חמישה חומשי תורה והנה מתחיל "סיבוב נוסף", דומה ושונה מזה שהסתיים. "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיה, מ"ב, י')

השוואת הפעלים המלווים את הופעת החיות והופעת האדם, מעלה שהם זהים לחלוטין: אמירה, בריאה, עשייה, יצירה. גם השמות זהים – "נפש חיה". גם האדם וגם

קשה שלא להפריז בחשיבות רש"י הראשון על התורה. ראשית מפני שהוא 'ראשון', אבל גם מפני שהפך למצע לתנועה הציונית בכלל ולציונות הדתית בפרט: " אמר

בריאת העולם בפרשה מתוארת כאירוע חד-פעמי. ממנה משתמע לכאורה שקיום העולם שנמשך ממנה ואילך הינו סטטי, והתנועה המחזורית בעולם היא פעולה רוטינית וקבועה שחוזרת על

שמואל (מולי) יסלזון ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר – מדוע נברא האדם אחרון בשרשרת הברואים, ולא ראשון? כמו שניתן היה לצפות ממי שמוגדר כנזר הבריאה.

אפשר להתייחס לשמו של האדם בשתי צורות- האחת טכנית והשנייה מהותית. ברמה הטכנית, שמו של האדם הוא רק איזה שהוא סימן זיהוי, דרך ליצירת תקשורת

הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר

באופן אירוני משהו, דווקא פרשת "ויחי" מתארת את הסתלקות שני אבות האומה, יעקב ויוסף. תיאור פטירתו של יוסף קצר – בן מילה אחת ("וימת יוסף")