מקובל לראות באברהם אבינו את המונותאיסט הראשון, כמי שהטיף לאמונה בבורא עולם אחד וייחודי אל מול חברה פוליתאיסטית שהאמינה בריבוי אלים. הדחף הבסיסי לאמונה באלים,
הציווי הראשון לאברהם הוא "לך לך". ללכת!! לא לעמוד! להתקדם ולשאוף! האתוס של האומה הישראלית מתחיל אפוא בציווי האלוקי 'לך לך', בתנועה, בזרימה, בהליכה ובדרך.
פרשת הפרידה בין לוט ואברהם אנו למדים לראשונה על החשיבות של השלום והאחדות הפנימית ועד היכן עלולה להגיע מריבה בתוך המשפחה, במיוחד כשהיא מתחוללת על
ברית המילה מציבה לנגד עינינו יסוד מהותי שהוא רחב בהרבה מאשר המצווה עצמה. מעבר להיותה סימן ההיכר הגופני המובהק בגופו של זכר בישראל– היא היוותה
הפטרת השבוע פותחת באמירה קשה וכואבת: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א', א'). דוד המלך זקן. הוא חלש ופסיבי,
איך להתייחס לזיקנה ? יש בה ממד אובייקטיבי מובהק, שתואר בצורה דרמטית על ידי קהלת: "…עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים
הפרשה מרחיבה בתיאור בחירת בת הזוג ליצחק. יש חשיבות גדולה לתיאורים, שכן מהם ניתן ללמוד על החשיבות בבחירת בת ובן זוג, שהיא אחת הבחירות החשובות
"וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת" פגשתי נשיאים ומלכים. הייתי במעונותיהם של חשובי המנהיגים בעולם. עם הזמן פיתחתי לי מנהג: היחס
בפרשת השבוע מתואר מעשה אליעזר עבד אברהם הנשלח לחפש אישה ליצחק. בכל עת הוא חוזר ומזכיר את עובדת היותו עבד אברהם, כך מציג עצמו אליעזר
אברהם אבינו מצווה על אליעזר עבדו למצוא אישה ראויה ליצחק בנו: "… אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל
