הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)פרידת יעקב מבניו היא עדות שיעקב מכיר בכל ילדיו כבניו ונציגיו. בחייו לא חסך יעקב שבטו מבניו ולא הסתיר את אכזבותיו מחלק מילדיו. גם במעמד הפרידה הוא מזכיר 'נשכחות'. יעקב מבקר את ראובן: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה". ראובן תופס את מקומו של אביו בחייו, משתלט על מקומו הפרטי והאינטימי ביותר. גם אם מדובר בהחלפת המיטות בלבד, הרי שעדיין מדובר בחטא קשה. לאחר המעשה יעקב אינו מוכיח את ראובן בגלוי אלא בשתיקה: "וישמע ישראל". דווקא לאחר שחלפו שנים רבות מהרגע שחטא ראובן, רגע לפני מותו זה התזמון הנכון לתוכחה?!
יעקב אינו מעונין להוכיח את ראובן, אלא להסביר מדוע הוא עתיד לאבד את ההנהגה- תכונת הפזיזות אינה מאפשרת לו להיות מנהיג בישראל. ראובן, לא רק שאינו מתאים לשמש כמנהיג בשל אופיו, אלא גם נכשל בפועל בנטילת רסן ההנהגה- כל עצותיו נדחות. בראשונה- בפרשת מכירת יוסף, ומאוחר יותר בניסיונם של האחים לשכנע את אביהם להתיר את ירידת בנימין. מנהיגה של אומה ראוי שיתברך ביישוב דעת, לבל יוביל את צאן מרעיתו לאבדון. יש דמיון בין פזיזות לזריזות, אך יש ביניהן הבדל מהותי. בעוד שהפזיזות משדרת חוסר יציבות, הרי שהזריזות מונעת מכוח היציבות והמיקוד במטרה. הקביעה ש"כוהנים זריזים הן" לא מעידה רק על מהירותם, אלא גם על מנוחת הנפש והריכוז שמלווה אותם בעבודתם. ההתמקדות של הכוהנים במטרה אפשרה להם להיות זריזים ולהימנע מכשלים. רבי חיים שמואלביץ, בספרו "שיחות מוסר" (מאמר כד', שנת ל"ב), מצביע על חסרון נוסף של הפזיזות. לדעתו, החלטה המתקבלת בפזיזות נובעת מבהלה וחוסר ביטחון, דוגמת הכישלון הראשון של שאול כמלך. שאול נלחם בפלשתים, ושמואל ציווה עליו שימתין עם הקרבת העולה עד בואו (שמואל א', יג). הפלשתים התקרבו והעם לחץ את שאול לפתוח בקרב. שמואל התעכב ושאול החליט להקריב את העולה. שאול נבהל ופחד מהעם ומהפלשתים, לא שקל את הדברים כראוי והיה פזיז בהחלטתו, ותגובתו של שמואל הייתה בהתאם: "וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם". שאול הפסיד את ההנהגה בעטיה של פזיזות וחוסר שליטה.
מנהיגות צומחת מתוך שיקול דעת, ביטחון בדרך ונחישות. זו מנהיגותו של יהודה שמכריע במכירת יוסף ומשכנע את יעקב להוריד את בנימין למצרים בזמן הנכון ובניסוח הראוי, וגם הוכיח מנהיגות בעמידתו האיתנה לפני יוסף בבקשה- אך בהחלטיות, כנציגם של האחים כולם, ובכך זכה למלכות על ישראל. (ויחי תשע"ח)
