כל המאמרים במדור ויקרא

אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה. ביסודו היא נקבעה כדי להבחין

דרך כלל אנו משתמשים במונח אונאה בהקשרים ממוניים. וכך גם לומדים אנו מתוך לשון הפסוק: 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ

אחת השאלות הקלאסיות בעולם פרשנות התורה היא שאלתו של רש"י על הפסוק בפרשת בחוקותי (ויקרא כו, ז-ח): "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם

השבת אנו קוראים את התוכחה הכתובה בפרשת "בחוקותי". ניתן לראות במסגרת האסונות של התוכחה מעין הסלמה (פרק כו') "(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ

פרשת השבוע מלמדת אותנו על חובת ההגינות במסחר: אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. חופש העיסוק וחופש ההתקשרות מוגבלים על ידי התורה בהתאם לכללי ההונאה. כך

אחד התהליכים המרתקים ביותר שהתחוללו בשנה שעברה, שנת השמיטה, היה הניסיון לשאול את עצמנו באופן מתמיד מהי המשמעות המעשית של שנת השמיטה בחברה לא חקלאית.