כל המאמרים במדור ויקרא

לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי חיים ובתוכם גם עופות מקננים.

תוך כדי השירות הצבאי, הזדמן לא פעם להרהר במשמעות העמוקה של המושג הפיקודי יוצא הדופן ורב האחריות – "ניהול אש", ובהשלכותיו הן במישור האישי והן

שתי הפרשות 'תזריע ו'מצורע' עוסקות, לכאורה, בנושאים הלכתיים־רפואיים: טומאה וטהרה, נגעים בעור, בידוד וטהרה. אך קריאה מעמיקה מגלה מסר חברתי־מוסרי חזק, שרלוונטי מאוד גם לחיינו

כדי להבין נכון אירועים ותהליכים בהווה, חשוב לקלף מהם את הקליפות החיצוניות ואת המסכות שמבקשים להלביש עליהם, ולזהות את הגרעין הפנימי, העיקרי, שמניע אותם. מראשית

החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ, שיצאו באוניות קטנות ובסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר חופי

מאמר זה מדגים את יכולתן של שתי מערכות בינה מלאכותית לנהל ויכוח סוער, תוך שימוש בטיעונים נוקבים, הבעת חוסר הסכמה עמוק, וגישות ריאליסטיות קיצוניות. הוויכוח

עם קום המדינה וקביעתו של יום ה' באייר כיום העצמאות, החלו דיונים על צביונו הראוי של היום. הרבנות הראשית לישראל היוותה מוקד לדיונים אלו ככל

אני יושב עם שלושת ילדיי המצורעים וחושב: "אִם נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם; וְאִם נֵשֵׁב פֹּה, וָמַתְנוּ". קשה להיות מצורע. לא חי ולא מת.

ימים אלה, שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, מטלטלים אותנו רגשית. חשוב לנו מאוד לזכור את אחינו שנרצחו בשואה

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" [יד, לד]. נוסח הפסוק נראה על פניו כנוסח חגיגי.