
היהדות שללה תמיד הקרבת קורבן אדם
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" [ויקרא א- ב] – לשון הפסוק לא מובנת. לכאורה צריך היה לכתוב אדם

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" [ויקרא א- ב] – לשון הפסוק לא מובנת. לכאורה צריך היה לכתוב אדם

ספר ויקרא נקרא בפי חז"ל "תורת כהנים" ועם זאת מוצאים אנו בספר עניינים אחרים שאינם לכאורה שייכים לעבודת הכהנים. פרשת ויקרא מסתיימת בחטא הגזל והשבת

במקדש אין שאלה של תפוקה ושל רווח אלא של השקעה וכוונה פרשת ויקרא מתחילה בהסבר על קורבנות הנדבה. אדם פרטי הרוצה להביא קורבן יכול לבחור

במקום שיש בני אדם- יש טעויות ושגיאות, חטאים והחטאות, נפילות ומעידות, בשוגג ובמזיד. אנחנו בני אדם ולא מלאכים, ולכן השאלה היא לא האם הדברים הללו

על הפסוק הפותח את פרשתנו: "וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר", כותב רש"י על אתר: "ויקרא אל משה – לכל דברות ולכל אמירות
פרשת בחוקתי היא הפרשה שחותמת את ספר ויקרא. הנושא המרכזי שמקפלת הפרשה היא פירוט הברכות והקללות, פרשה המוכרת בכינויה "פרשת התוכחה". במרכזה של פרשת התוכחה

עם ישראל זקוק לאנשים שיקדישו את רוב זמנם לתורה, אנשים שתורתם אומנותם, אבל משימה זו שמורה לבחירי התלמידים "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם

פרשת בחוקותי המסיימת את ספר ויקרא, ספר המצוות הגדול, ספר הקדושה, מתחילה בתיאור הברכות הקשורות ליישום במציאות של ערכי הקדושה המפורטות במשך כל הספר. קרה

פרשת בחוקותי, היא אחת מהפרשיות העוצמתיות ביותר בתורה. עיון בה מלמד שלא קיים מתאם (פרופורציה) בין שני חלקיה. הברכה נפרשת על פני עשרה פסוקים בלבד,

בתחילת פרשת בחוקותי בויק"ר (לה) דרשות העוסקות בטיב חוקיו של הקב"ה. ראשונה בהם דרשה מאלפת המציבה את מנהיגותו של הקב"ה לעומת מנהיגים בשר ודם: "א"ר