חוקים – טוב או רע?

בתחילת פרשת בחוקותי בויק"ר (לה) דרשות העוסקות בטיב חוקיו של הקב"ה.

ראשונה בהם דרשה מאלפת המציבה את מנהיגותו של הקב"ה לעומת מנהיגים בשר ודם:

"א"ר לעזר: פרא בסיליוס נומוס אגרפוס (מיוונית: החוק לא כתוב לגבי המלך). בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה. אם רוצה הוא מקיימה, ואם לאו סוף שהוא מקיימה על ידי אחרים, אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה והוא מקיימה תחילה, 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מא-להיך אני ה" (ויקרא יט, לב), אני הוא שקיימתי מצוות עמידת זקן תחילה".

כלומר, בחוקותי – אלו החוקים שלי, ואף אני מחוייב אליהם, שלא כמנהיגים אחרים הרואים עצמם מעל החוק. הקב"ה בכבודו ובעצמו מחוייב לכללים שקבע, וכפי שתבע ממנו אברהם – 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט'? (ושמא הוא הזקן שבפניו עמד הקב"ה?).

הדרשה הבאה קוראת "בחוקותי" משורש חקיקה – לא רק של חוק, אלא חקיקה בחומר – יצירה ובריאה, ומעמידה אותנו על השווה שביניהם:

"[ד] ד"א אם בחוקותי תלכו, חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ, 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' (ירמיה לג, כה). חוקים שחקקתי בהן את השמש ואת הירח, שנ' 'כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה' (שם לא, לד). חוקים שחקקתי בהן את הים, 'בשומו לים חק' (משלי ח, כט). חוקים שחקקתי בהן את החול, 'אשר שמתי חול גבול לי' " (משלי ח, כז), חוק וחוג לגזירה שווה.

הקב"ה חקק שמים וארץ, שמש וירח, ים, חול ותהום. בכולן אין מדובר רק בחקיקה המבטאת פיסול של חומר, כי אם בחוק – חוקי הטבע מתכתבים אם כן עם חוקי התורה. אלו חוקים המשלימים אלו את אלו. וממילא – מי שפוגע בחוקי התורה, רואה את פגעי הטבע (כפי שמפורט בהמשך הפרשה).

המדרש ממשיך לדבר על חקיקה במובן שלה כחורטת ומעצבת: "ר' לוי בש' ר' חמא בר' חנינה אמ': חוקים שהן חקוקים על יצר הרע, 'הוי החוקקים חקקי און' (ישעיה י, א) […].התורה אבן ויצר הרע אבן, האבן תשמר את האבן. התורה אבן, 'ואתנה לך את לוחות האבן' (שמות כד, יב). ויצר הרע אבן, 'והסירתי את לב האבן מבשרכם' (יחזקאל לו, כו). חוקי התורה הם כאבן הבאה לבטל את חקקי האוון-אבן. אבנים וחוקים יכולים לשמש לרע מוחלט, או לטוב גמור. הבחירה בידינו.

(בחוקותי תשפ"ב)