בעקבות הפסוק: "דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת ה' אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה", מובא במדרש (ויק"ר ד) דיון על היבטים
"מה נשתנה" מודל תשפ"א יהיה שונה מכל מה שהכרנו עד כה. הלימוד המשותף בליל הסדר, של הורים וילדים, לעתים שלושה וארבעה דורות, עומד במוקד וקורא
האות אלף במילה "ויקרא" הפותחת את פרשתנו, נכתבת בתורה בהקטנה, ולדעת פרשנים ודרשנים א' זעירה זו משקפת את הקטנת האני וצמצום האגו של משה, שהיה
גודלן של האותיות בספר התורה הוא אחיד, למעט מספר מקרים בודדים שבהן האות אותה כותב הסופר היא קטנה יותר או גדולה יותר מהאותיות האחרות. השינוי
מדי בקר בתפילת שחרית אנו אומרים את "פיטום הקטורת" ולאחריה מצוטטת דרשתו של בר קפרא: "עוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קורטוב של
׳זמן חורף׳ השנה – בזמן הקורונה – מיצה מתוך בחורי ישיבות ההסדר ואחרות כוחות מיוחדים. ׳מתווה הישיבות׳ היה יכול להיות מנוצל להפקרות בריאותית, לסיכון הציבור,
קיים פער לא-ברור בין הצורה שבה אנו מקיימים מצוות תפילין לבין תוכן המצווה, כפי שהוא מבוטא בתורה. החיוב להניח תפילין מוזכר ארבע פעמים בתורה –
אחת השאלות המטרידות את מנוחתם ודעתם של עורכי סדרים ובעלות הבית היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה
התורה מחייבת אותנו לתת לנושאי תפקידים בעם ישראל את מלוא הכבוד, לא רק לממלאי תפקידים רוחניים אלא גם לתפקידים שלטוניים. על המלך נאמר [קידושין לב
הקרבת קורבנות היא חלק בסיסי מהתפיסה הדתית. מעניין שכבר בתרבויות הקדומות ביותר, בכל רחבי העולם, נהגו להקריב קורבנות לאלים. הדבר מעיד על כך שלא
