
למה ציוויליזציות גוועות
בספרה 'הרעשן של השען: כיצד נימלט מהכחדה' משרטטת רבּקה קוסטה מתווה מרתק על דרך מותן של ציוויליזציות. זה קורה להן, היא טוענת, כאשר הבעיות שלהן

בספרה 'הרעשן של השען: כיצד נימלט מהכחדה' משרטטת רבּקה קוסטה מתווה מרתק על דרך מותן של ציוויליזציות. זה קורה להן, היא טוענת, כאשר הבעיות שלהן

הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו מצאו במחקריהם על הכרת הטוב, כי הבעת תודה מחזקת את הבריאות הפיזית והנפשית והמליצו על ניהול "יומן תודות" – רישום

בדיני הקורבנות שבפרשות השבוע משוחחות לתחושתי מספר שיחות. לא לחינם המילים של דיבור ואמירה חוזרות ונשנות. לכן, עלינו להאזין גם לשיחה הפנימית כמיטב יכולתנו. דוגמה

הגדת הפסח עבורי אינה רק סיפור היסטורי, אלא מראה המוצבת מול כל דור ודור. באופן זה, ארבעת הבנים אינם רק טיפוסים תיאורטיים, אלא שלבים כרונולוגיים
תחשבו שאתם באים לראיון עבודה. השאלה הראשונה שהמראיין שואל אתכם היא: "ספר/י לי על עצמך". איך הייתם מספרים את הסיפור שלכם? מהיכן הייתם מתחילים?

פרשת צו ממשיכה את פרשת ויקרא, אבל מזיזה את המוקד. אם בפרשת ויקרא הכול מתחיל מהרגע שבו אדם נכשל, מבין שחטא ומבקש לתקן, כאן מתחילה

פרשת צו ממשיכה את תורת הקורבנות, אך בניגוד לפרשת ויקרא, היא אינה פונה אל האדם הפרטי בלבד, אלא אל הכוהנים – אל המנהיגות הרוחנית. כבר

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (תקח-תקפה; 1748-1825) הידוע בכינויו "אוהב ישראל" היה מחשובי אדמו"רי החסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליזאנסק והמגיד מזלאטשוב, ושימש בקובאלסוב,

בתקופה הטעונה והמורכבת הזו של אזעקות וריצות לממ"דים, חוסר ודאות וחוסר ביטחון, דאגות וטרדות, כאשר חג הפסח ניצב בפתח, ואנחנו מנסים לג'נגל בין המצב הרגיש

הכתוב אומר (ויקרא ו, ב') "צו את אהרן ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר, ואש