
כל אחד יכול להיות גואל
פרשת בהר משרטטת קווי יסוד לחשיבה כלכלית-חברתית. ראשית, נקודת המוצא היא: בני ישראל היו עבדים במצרים. היו חסרי חרות וחסרי רכוש. הם נכנסים לארץ, והארץ

פרשת בהר משרטטת קווי יסוד לחשיבה כלכלית-חברתית. ראשית, נקודת המוצא היא: בני ישראל היו עבדים במצרים. היו חסרי חרות וחסרי רכוש. הם נכנסים לארץ, והארץ

פרשת בהר פותחת במצוות שמיטה. מצווה זו יכולה להתיישב עם תפיסה כלכלית סוציאליסטית. האבן עזרא קובע: "וסוד ימי עולם רמוז במקום הזה". את עניינו של

אחת התופעות המאפיינות את העולם הפוסט מודרני היא חיפוש שורשים בכלל וחיפוש שורשים יהודיים בפרט. אנו עדים למאות אלפי אנשים מסביב לעולם המנסים למצוא רמז

שעות של אסון ומשבר מגלות כוחות ותעצומות נפש גדולים שחבויים בתוכנו, ומציפות לעיני כל ערכי יסוד של שותפות גורל, חסד, נתינה, אחדות וערבות הדדית, ואהבת

בכניסה לבית הקברות לרוב מקדם אותנו שלט שמציין: "משום קדושת המקום נא לבוא בלבוש צנוע". הקשר בין בית קברות לקדושה מעורר אצלי הרבה שאלות.

בטיחות היא שם כללי לתחום של ההגנה מפני פגיעות או נזק מתמשך בבני אדם. על אף שהבטיחות נמצאת בכל אספקט של החיים, כמעט אף פעם

כבר כמה שבועות שקולות נפץ נשמעים מידי ערב בעיר העתיקה בירושלים. זיקוקים הנורים ע"י פורעים מערביי ירושלים לעבר כוחות הביטחון שלנו ורמוני ההלם שבאמצעותם כוחות

האירוע הנורא במירון, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, ורבים אחרים נפצעו, ייוותר לעד כצלקת מדממת וכואבת בתולדות מדינת ישראל והעליות לרגל למקומות הקדושים.

פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ, שכוללת ארבע מלאכות מהתורה – זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. מאז ומעולם היה קשה לשמור שמיטה וכתוצאה מכך נבנתה ספרות פסיקה

"אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן ה' בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה'