כל המאמרים במדור ויקרא

לחלוקה שבין שלושת המחנות: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל יש ערך מעבר להיבט הפרקטי והטריטוריאלי. החלוקה מעמידה היררכיה בין המחנות לפי מידת קרבתם לאזור

בעיית הבדידות היא אחת הבעיות המרכזיות של האדם בתקופה המודרנית. בעבר אנשים חיו רוב חייהם בחיק המשפחה ובחברת שכנים וידידים, ובמקום המגורים כולם הכירו את

מאורע הלידה הינו מן המאורעות המשמחים ביותר של האדם. והנה דווקא שם, אנו מוצאים מושג כמו 'טומאת יולדת'. היחס של חז"ל אל חיי אישות הוא

אחד הפרדוקסים היותר גדולים של המאה העשרים ואחת הוא דרך ההתמודדות של העולם עם ערך החירות והחופש. מצד אחד- ברמה ההצהרתית- זהו הערך העליון של

הרב ד"ר אברהם לפשיץ ראש מנהל החמ"ד משרד החינוך סמוך ליציאתם ממצרים, נצטוו בני ישראל על המצווה הראשונה – מצוות קידוש החודש. " וַיֹּאמֶר ה'

שבת פרשת פרה חלה בין שבת זכור לשבת החודש (מגילה כט א), ונקראת על שם הקריאה בפרשת פרה אדומה, "שהיא טהרתן של כל ישראל" (ירושלמי

מסתבר שאהרון הכהן היה דברן לא קטן. ראשית הוא היה הדובר של משה, " ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה

פרשנויות רבות ומגוונות ניתנו לחטאם של נדב ואביהו. אחת מהן קובעת שהם נכנסו לאהל מועד שתויי יין. המדרש לומד זאת מכך שמיד לאחר סיפור מותם

במסגרת המותר והאסור לאכילה מעולם החי, נצטווינו על איסור אכילת שרצים: "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם" (ויקרא יא'). רשב"ם: ההולך על

הפטרת פרשת פרה (יחזקאל ל"ו, ט"ז), נקראת אחרי פורים, ועניינה היטהרות כפויה של עם ישראל ממעשיהם הבוגדניים ומחילול ה'. התבוננות בפרשה ובמפטיר של שבת זו,