
סייג לחכמה שתיקה
המדרש במסכת מנחות מספר על חשיפת משה רבינו לדמות התנא רבי עקיבא: "בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע

המדרש במסכת מנחות מספר על חשיפת משה רבינו לדמות התנא רבי עקיבא: "בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע

פרשת המצורע שבתורה מעוררת קשיים גדולים. הן מצד הבנת פרטיה המרובים, שהפכו את "מסכת נגעים" לאחת הסוגיות הקשות בעולמה של הלכה; הן מצד הבנת מהותה

אחד הגורמים המצביעים על אופייה של תקופה בשנה הוא האסוציאציה שתקופה זו מעוררת. ניתן להדגים זאת היטב בימי ספירת העומר – לו יישאל אדם איזו

בפרשת צו התורה חוזרת ומתארת את דיני הקרבנות שהובאו בפרשת ויקרא. נשאלת השאלה: מדוע? בפרשת ויקרא הקב"ה פנה אל משה: "דבר אל בני ישראל ואמרת
המודעות ההולכת וגוברת למצבו של כדור הארץ צריכה להשפיע על כל תחומי העיסוק שלנו. אין מדובר בשגעון של כמה אנשים המוטרדים מעניינים שוליים. מדובר בשאלת
אמר רבי לוי בשם רב חמא ברבי חנינא: צער גדול היה לו למשה בדבר הזה – כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את
מדרש רבה על פרשת השבוע דורש את סמיכות הפרשיות בין טומאת האשה היולדת לבין טומאת המצורע (פרשה טו אות ו): "ר' אבין בשם ר' יוחנן

פרשת תזריע, ואחותה פרשת מצורע, עוסקות ב"גרעין הקשה" של דיני הנגעים. צרעת, שאת, ספחת, מכוה פורחת, בהרת, צרבת, שחין, נגע, נתק. מיד בסמוך לתיאור ההוד
שבת פרשת מצורע היא אחת השבתות המתאימות ביותר לעסוק בענייני לשון הרע. מעניין לציין כי התורה אינה מציעה חוק עונשין להתמודדות עם דיני לשון הרע.
בפרשתנו מצווה הקב"ה את ישראל להביא את כל הבשר שהם חפצים לאכול במהלך שהותם במדבר, לפתח אהל מועד. שם, ורק שם, ניתן לשחוט את הבשר