כל המאמרים במדור ויקרא

פרשיותיו הראשונות של ספר ויקרא רצופות הוראות פתיחה באש. כך, בראש פרשת צו: "ואש המזבח תוקד בו… אשר תאכל האש את העולה… והאש על המזבח

מילה מעניינת היא המילה 'אדרבה'. בהגדרות האקדמיה ללשון, הגדרתה של המילה 'אדרבה' היא- 'הַהֶפֶךְ', 'ההפך הוא הנכון' , וכך גם במילונים השונים המילה 'אדרבה' מופיעה

הֵדיה של מגילת אסתר עוד מהדהדים ברקע, ועמם אחד הפסוקים שלא תמיד ניתנת אליו שימת הלב הדרושה: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". לא אחד, לא שנים,

עדיין מהדהדת באוזני אמירתו של כתב בכיר בטלוויזיה שאמר בערך כך: 'גם אם פלוני ייצא זכאי במשפטו, הוא לא יוכל לחזור לתפקידו (הרם) טרם התפוצצה

מספרים על אדם שהיה בדרכו לפגישה חשובה במרכז תל-אביב, ובעודו מחפש חנייה הבין שהוא מאחר לפגישה איחור קריטי. באופן ספונטני פרצה תפילה ממעמקי לבו: "אלוקים,

מנחת חינוך היא המנחה המיוחדת המובאת על ידי כהן הדיוט ביום הראשון של עבודתו במקדש. לאחר הקרבה זו הוא הופך לכהן הכשר להקרבה. "זֶה קָרְבַּן

פרשת 'צו' דנה בהרחבה על קרבן תודה, לו מן המשותף לפורים. דרכו של הרמב"ם לחתום את קבצי ההלכה במשנה תורה בנקודה רעיונית והגותית. כך גם

הפטרת פרשת צו, המצויה בספר ירמיה, מתחילה באזכור הקרבנות. אולם, שלא כפרשת השבוע, ההפטרה אינה עסוקה בקרבנות שיש להעלות, אלא דווקא באלה שאסור. טענת הנביא

הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת ההסדר מעלות בתחילת הפרשה מופיעה מצות תרומת הדשן. כך נאמר (ויקרא ו', ג'-ד'): " וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד

שבת זכור היא מעין הכנה לפורים. "לזכור מעשה עמלק. וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה"