כל המאמרים במדור ויקרא

מנחת חינוך היא המנחה המיוחדת המובאת על ידי כהן הדיוט ביום הראשון של עבודתו במקדש. לאחר הקרבה זו הוא הופך לכהן הכשר להקרבה. "זֶה קָרְבַּן

פרשת 'צו' דנה בהרחבה על קרבן תודה, לו מן המשותף לפורים. דרכו של הרמב"ם לחתום את קבצי ההלכה במשנה תורה בנקודה רעיונית והגותית. כך גם

הפטרת פרשת צו, המצויה בספר ירמיה, מתחילה באזכור הקרבנות. אולם, שלא כפרשת השבוע, ההפטרה אינה עסוקה בקרבנות שיש להעלות, אלא דווקא באלה שאסור. טענת הנביא

הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת ההסדר מעלות בתחילת הפרשה מופיעה מצות תרומת הדשן. כך נאמר (ויקרא ו', ג'-ד'): " וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד

שבת זכור היא מעין הכנה לפורים. "לזכור מעשה עמלק. וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה"

מלחמת עמלק הסתיימה בכי טוב: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב" (שמות יז, יג), ובשוך הדי הקרב בנה משה מזבח "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה'

ספר ויקרא פותח ב"אדם". אחר מונחי ההקדמה השיגרתיים של "ויקרא ה' אל משה", "וידבר אליו", ו"דבר אל בני ישראל", מילת התוכן הראשונה היא "אדם" –

רוב הסיכויים שהיינו נוהגים כשאול המלך. הפטרת השבוע, הקשורה למפטיר "זכור" שנקרא השבת, מספרת לנו על ציווי אלוקי ועל קיומו החלקי בידי מלך ישראל. כארבע

פרשת השבוע עוסקת בקורבנות בקר וצאן, שבהן הדם ממלא תפקיד מרכזי בעבודת הכהן: את הדם יש לכסות, להזות לפני הכפורת ולתת אותו על קרנות המזבח,