כל המאמרים במדור ויקרא

הפרשה פותחת בהצגת אפשרויות הבחירה העומדות בפני עם ישראל: בין "אם בחוקותי תלכו" – בחירה שתוביל למצב האוטופי, לבין "ואם לא תשמעו בקולי": בחירה שתוביל

מוצאת אני בהפטרת בחוקתי דיסוננס (חוסר איזון) פנימי המתקיים באדם לאורך חייו. מחד גיסא- יודע הוא כי הקב"ה הנו מקור לשפע, לבטחון, לנחמה והמענה למצוקותיו:

בעל מי השילוח היו אלה ימים קשים בחצרו של הרבי מנחם מנדל מקוצק. הרבי שנודע בקפדנותו, בדייקנותו, פרש מהעולם, התנתק והסתגר. ב –1839 (תקצ"ט) נטש

בפרשת בחקותי התורה מסכמת את מעמד מתן התורה בהר סיני בזו הלשון: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי

פרשת בחוקותי מצווה אותנו בפרשת הערכין, סדרת דינים הקשורים להערכה כספית של אנשים או ממון שהוקדשו לד'. התורה קובעת ערך לכל גיל, לזכר ולנקבה, אם

בפרשת בהר רצף של מצוות הנוגעות לקיום הכלכלי של האדם בארץ ישראל ולרכושו. מצוות אלה משקפות את ההתמודדות של האדם עם הצורך ברכוש מצד אחד