"אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, / בַּר-כּוֹכְבָא שְׁמוֹ. // אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה, / עֵינֵי זֹהַר לוֹ.// הוּא הָיָה גִּבּוֹר, / הוּא קָרָא לִדְרוֹר, / כָּל הָעָם
"וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר: קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה
פרשתנו מתארת מקרים שונים בהם אדם נאלץ להימכר לעבד. התורה מגבילה את שליטתו של האדון על העבד ומציבה גבולות לשעבודו: 'וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר
בפרשתנו ישנה התייחסות למקרים שבהם אנשים נאלצו להיפרד מאחוזתם ומנחלתם מפני שנקלעו למצוקה כלכלית. התורה נותנת לאדם הזדמנות לגאול את נכסיו ומחייבת את הקונה להשיב
באשר לעבודות הקרקע התורה עושה שימוש בשני פעלים, שמיטה ושביתה: " וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ ".
שאול דה מלאך מזכ"ל תנועת עזרא בטעם מצוות השמיטה נאמרו הסברים רבים. אחד מיוחד בהם הוא טעמו של האור החיים המחדש חידוש בהלכות שביעית. הוא
ברכה מוזרה ביותר היא הברכה "שבת שלום" בה אנו מברכים זה את זה בשבת. מה הקשר בין שתי המילים, ומדוע לא נברך איש את רעהו
הרב וורן (זאב) גולדשטיין רבה הראשי של דרום אפריקה פרשת בחוקותיי מתחילה בפסוק ״אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ״. אם נסתכל בטעמי המקרא, נגלה שם את טעם המקרא אתנחתא.
'יום ירושלים' הוא שיאה של מלחמת 'ששת הימים', המלחמה הפלאית בתולדות עם ישראל. השפעותיה על עמנו ועל העולם טרם הגיעו למיצויים. כמדומה, אנו נמצאים בעיצומו
הרב יוגב כהן ישיבת הר ברכה לצערנו, מעשי קלון של מנהיגים מעטרים את דפי העיתונים חדשים לבקרים. העיסוק באמות מידה מוסריות שעל פיהן מנהיגים בישראל
