כל המאמרים במדור במדבר

מחלוקות הן חלק מהחיים. בכל מקום שחיים בו אנשים – יש מחלוקות. זה טבע המין האנושי מאז בריאתו. חז"ל הורו לנו במקומות רבים להתרחק מן

"וַיִּקַּח קֹרַח" (במדבר טז, א). מה כתיב למעלה מן העניין (שם טו, לח): "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"? קפץ קורח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת, מהו שתהא

פרשת קורח נתפסת בדרך כלל כפרשה העוסקת במחלוקת, בקנאה ובמאבק על הנהגה. אולם, בעומק הדברים היא עוסקת בשאלה רחבה הרבה יותר: מי מעצב את התודעה

רעה גדולה הבאנו על עצמנו בדיון הציבורי. הרעה הזו טמונה במתח שבין טיעון ה״עשבים השוטים״ ובין הטיעון ״אתם!״. כל צד נוהג בו. כאשר מדובר במישהו שבדרך כלל

בעשורים הראשונים של המדינה יצגו המפלגות בכנסת תנועות בעלות אידאולוגיה. רבות מהן היו בעלות מוסדות תנועתיים בהתיישבות, בחינוך, בתנועות הנוער, בגרעינים חברתיים בפריפריה ועוד. אך

אר"ן הם ראשי תיבות מתחום הרפואה ופירושם "אירוע רב נפגעים". פרשת קרח מתארת את ניסיונם של קרח ועדתו לערער על מנהיגותו של משה. משה מתריע

לשותפיו של קרח, אלו שהגיעו משבט ראובן, היתה אידיאולוגיה משל עצמם. ננסה להציג כאן את תמציתה: הבכור, הבכור ואין בלתו. הוא הראשית, הוא הנבחר. הרי

עולמה של תורת ישראל רצוף מחלוקות. עד כדי כך, שניתן לומר שאחד הסממנים המובהקים ביותר  של יהודי הוא היותו "בעל מחלוקת". או בקיצור: "מיהו יהודי?

בשבת הזו תשמעו מן הסתם הרבה דיבורים על מחלוקות. קרח ועדתו הם הסמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים", ודרשנים שונים ישתמשו בה כדי להזהיר מפני המחלוקת