כל המאמרים במדור במדבר

פרשת במדבר עוסקת בהסדרת היסוד השלישי בעם ישראל והוא ההתנהלות המדינית צבאית של העם. עד עתה עסקנו ביסוד הרוחני של עבודת ה', המשכן והקרבנות, לאחר

"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע, ב', א'). נמשלו ישראל לחול, ומשל זה מעניין ומאתגר. קריאה מדויקת של הפסוק מצביעה אמנם

אגדה קדומה מספרת: "משחרב הבית בראשונה נתקבצו כתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידם ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ולא

ר' אפרים מסדליקוב אתגר מורכב הוא לפתח את עבודת ה' של היחיד על יסודות אישיותו הפרטית. עבודת ה' מכריחה אוטנטיות והימנעות ממעשה של חיקוי ,

חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות החג: חג הביכורים, חג הקציר

מספר שמות לחג השבועות; אחד מהם, חג מתן תורה – לפי המסורת ביום זה ניתנה התורה ועל כן נקרא גם בשם "חג מתן תורה" (יומא

פרשת השבוע, והחומש כולו, נקראים 'במדבר', לא רק משום שם המקום בו התקיימו אירועיו, אלא משום שהשם משקף את מהות הספר. הדרך והשהות של עם

"וממדבר מתנה" – אין מקום מתאים יותר למעמד הר סיני ומתן תורה מאשר המדבר. מתן תורה מתואר בדימוי מתמיד של אירוסין, וכך כל ימי ההליכה

דוד נהיר, עו"ד יועץ בכיר למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כלל נקוט בידנו שאין דבר מיותר בלשון התורה, ואם כן מדוע נדרשה התורה לפרט את

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים: