מערכת שבתוןהרב אריה שטרן – ראש מכון הלכה ברורה
ומועמד הציונות הדתית לרבנות העיר ירושלים
הנצי"ב בפרושו 'העמק דבר', מסביר שספר במדבר ופרשת בהעלותך בפרט, נחשבים כצומת דרכים בתולדות עם ישראל . עד עכשיו היתה לעם הנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, אבל מכאן ואילך, לקראת הכניסה לארץ ישראל , מתחילה ההנהגה הטבעית, במסגרתה העם צריך לקחת את גורלו בידיו כשהוא מגובה בתורה אשר מתווה לו את הדרך ומבטיחה את הצלחתה.
כך, על דרך משל, גם אנו יכולים להרגיש בימים אלה לאחר החגים של התורה והארץ, עת אנו חוזרים לימים 'אפורים' של קיץ, כשצריך להתארגן ולהיערך לקראת תקופה לא קלה, בעיקר מן הבחינה המדינית – כאשר מרחף מעל ראשנו איום של מהומות מסוג חדש ובגיבוי בינלאומי.
זהו מצב שאסור לנו להיות שאננים כלפיו, וצריך להשקיע הרבה מחשבה איך להתמודד עמו, ובדברי הבאים אבקש להעלות כמה רעיונות בקשר לכך.
ראש הממשלה בדבריו בעת הזו מרבה לדבר על כך שהמאבק עם הערבים אינו על השטחים אשר מעבר לגבולות 67, כי אם על עצם הקיום של המדינה היהודית בארץ ישראל. על כן הוא דורש מהם כתנאי מוקדם להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, ואילו הערבים מסרבים להיענות לתביעתו.
מאידך גיסא, נראה לי לדאבוני שאף אנו איננו עושים די להבלטת הזהות היהודית של המדינה. אנו שומעים הרבה על ההגדרה של המדינה כ-'יהודית ודמוקרטית', אולם בעוד שיש כל הזמן דיבורים ודיונים על החלק השני של ההגדרה, קרי על הדמוקרטיה, הרי שעל החלק הראשון יש שתיקה שלפעמים אף מסתירה מידה מסוימת של כרסום. נראה לי שבשלב זה של המאבק בן מאת השנים חשוב שנקדיש תשומת לב לשאלה מה צריך לעשות כדי לחזק את הזהות היהודית של המדינה. הפעילות הזו תיתן גיבוי לראש הממשלה, ותשמש הוכחה קבל עולם שאכן יש משמעות של ממש למדינת הלאום היהודי.
לפיכך הצעתי היא ליזום הקמת תנועה עממית, שתיקח על עצמה את האחריות למימושה של משימה זו, ע"י כמה פעולות שיכולות להיות מוסכמות על רוב הציבור שיוכל להתלכד סביבן. את המשימה בכללה צריך להפוך לאידיאל שילהיב את הנוער כאשר אנשי חינוך והמדריכים בתנועות הנוער יעשו שימוש בכישרונותיהם היצירתיים כדי לקדם את הרעיון.
כדי להבהיר את מהות היזמה הנה כמה רעיונות:
1. שמירת השבת וההלכה מלכתחילה, בכל המסגרות הלאומיות. כגון ע"י שיתוף מומחים להלכה בצוותות המתכננים פרויקטים לאומיים כדי שגם הצדדים הנוגעים להלכה יילקחו בחשבון.
2. שילוב ממשי של הלוח העברי בחיים הציבוריים כמו למשל, בקביעת שעון הקיץ ובתכנון שנת הלימודים. שיקבע את תחילת שנת הלימודים ביום ט"ו באלול ואת סיומה ביום ט"ו בתמוז.
3. יציקת תכנים יהודיים בכל מערכות החינוך והתקשורת.
4. צמצום משמעותי של מספר העובדים הזרים.
5. החזרת הערכים של צניעות, פשטות וערבות הדדית למרכז החיים הציבוריים.
לסיום אחזור על עיקרי הדברים, שהנה אנו עומדים לפני מאבקים קשים והרי זה ברור שכשם שצריך להיערך לשמירה מקסימאלית ככל האפשר על מה שיש בידינו בארץ, כך צריך להראות את החשיבות שאנו מייחסים לשמירה על הצביון היהודי של המדינה הנקראת על ידינו בשם 'ראשית צמיחת גאולתנו'.
(בהעלותך תשעב)
