
הבלען הבראשיתי
בפרשת השבוע, קרח, דתן, אבירם ואון מערערים על מנהיגותם של משה ואהרון, ומבקשים לעצמם חלק בשררה. כשהמתקוממים באים אל משה, הם אינם מביאים שום נימוק

בפרשת השבוע, קרח, דתן, אבירם ואון מערערים על מנהיגותם של משה ואהרון, ומבקשים לעצמם חלק בשררה. כשהמתקוממים באים אל משה, הם אינם מביאים שום נימוק

פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחת מנקודות השיא בניסיון לערער את מעמד מנהיגות דור המדבר. הפרשה מתארת את הניסיון להדיח את משה ואהרן מכהונתם כמנהיגי

מחלוקות הן כורח! השונות והגיוון שקיימים בחברה האנושית מבטיחים שהן תהיינה תמיד, שהרי: "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם של בני אדם שוות" (סנהדרין

גם לאחר שהאדמה בלעה את קורח ועדתו והאש שרפה את 250 מקטירי הקטורת, המשיך העם להתלונן- "אתם המיתם את העם". עוד רגע יכַלה הקב"ה בעם

בהיותו ילד קטן, למד דודי, ר' שמואל הכהן איש ירושלים, ילד קטן, בתלמוד תורה "עץ חיים". באחד הימים, בא לכיתה ראש הישיבה ר' יחיאל מיכל

מבחינה הלכתית, מיוחד הוא מעמדם של בני מנשה. במהלך הדורות שחלפו התבוללו בני מנשה בקרב העמים בהם חיו, לכן למרות המסורת שהשתמרה אצלם,

רבנו הגדול, הרב קוק זכר צדיק לברכה, היה מעורב גם במחלוקות עמוקות מאוד: מניעת חילול שבת המוני (פרשת "עין גנים" לדוגמה); המאבק על חפות המואשמים

מצווה אחת מן התורה יש, שלמרות מעמדה החמור (מדאורייתא) מעטים הם האנשים שמקיימים אותה. המדובר במצוות כתיבת ספר תורה, כפי שמנסח אותה הרמב"ם (הלכות ספר

משה רבנו וקרח מייצגים שתי הנהגות הקיימות בעולם, האחת הנהגה נותנת והשנייה הנהגה לוקחת. משה רבנו היה מנהיג שהקב"ה בחר בו. הוא עצמו לא שש לקבל את התפקיד.

לכל מרחב יש גבולות התוחמים אותו. כל מי שגר בבית יודע שהקירות קובעים את גבולותיו, ושלא ניתן לחרוג מעבר להם אלא רק להסתדר בתוכם. לעומת