"מסע תגליות אמיתי איננו למצוא נוף חדש, אלא להיות בעל *עיניים* חדשות".
(מרסל פרוסט).
אתה רק מסתכל או ממש רואה?
אתה רק רואה או גם מתבונן?
מה ההבדל? אוהו… יש הבדל (כמו לשמוע או להקשיב). הראיה משקפת את מה שקיים כבר בנשמה. זה לא פשוט… תלוי מהי דרגתנו הרוחנית ומה אנו בוחרים לראות.
פסוקים רבים בפרשה שלנו מתייחסים לעיניו של בלעם ואפשר ללמוד מהם רבות אודות משמעות הראיה. "ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקוד וישתחו לאפיו".
לאחר שבלעם לא ראה את המלאך שגרם לאתון לסטות מדרכה, ה' מראה לו את המלאך.
"וישא משלו ויאמר: נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין".
כלומר, בלעם היה סומא בעין אחת.
הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו, פרשן והוגה דעות, שחי ופעל בעיר פאדובה שבאיטליה), כתב כי בנשמה יש כוח הרואה את הכל… וראיית העין גם כן בדרך זו… כי הנשמה בכוח הבנתה הזאת מתפשטת דרך בקיעת העין ורואה ומציירת.
אם כן, הנשמה היא זו שרואה. המציאות כולה משתקפת דרך הנשמה לפני שהיא נקלטת בעין.
ראיית האדם קשורה בנשמתו והתכחשות לנשמה מובילה לבעיה בראייה, כמו אצל בלעם.
בגדול, יש כאן אירוניה כלפי בלעם, שמצופה ממנו לראות את אשר יקרה לעם הזה באחרית הימים ולנבא עליו קללה וחורבן, אך הוא איננו מסוגל לראות אפילו את מה שרואה האתון הבהמית.
גם נביא עשוי לאבד את ראייתו ולעומתו, אתון מסוגלת לראות את מחזה אלוקים.
ככל שהאדם מקפיד על ראייה נכונה של הדברים, זוכה ונגלים לו עניינים רוחניים.
עלינו להיות ערניים כדי לקלוט את המציאות סביבנו וגם כדי לפרש אותה באופן נכון.
ער"ן- ראשי תיבות: עין-רוח-נפש.
ועכשיו, בימים סוערים אלה, ימי קורונה שרק מתעצמים מיום ליום ומבלבלים עלינו את דעתנו, קל מאד ליפול לפרשנות שלילית. נמקד את עצמנו בראיית הטוב, ונקבל טוב בתמורה.
שנזכה.
(מתוך ספרי: "פרשת דרכים", עמ' 265).
(בלק תשפ"א)