
פנימיות וחיצוניות
לשאלת משמעות לבושו של האדם, כמו לכל השאלות הנוגעות לאדם ולדמותו, יש שתי משמעויות – אובייקטיבית וסובייקטיבית. המשמעות האובייקטיבית היא השאלה מה הלבוש הזה מביע

לשאלת משמעות לבושו של האדם, כמו לכל השאלות הנוגעות לאדם ולדמותו, יש שתי משמעויות – אובייקטיבית וסובייקטיבית. המשמעות האובייקטיבית היא השאלה מה הלבוש הזה מביע

אחד השורשים השכיחים ביותר בפרשת נשא הוא ק.נ.א. לא פחות מעשר פעמים, מופיע שורש זה בפרשת סוטה, על הטיותיו השונות. קנאותו של האיש לנאמנותה של
כאשר אנו מביטים על ההתייחסות של התורה לנזיר, אנו מוצאים דבר והיפוכו. מצד אחד, הנזיר נקרא קדוש, והתורה חוזרת על כך מספר פעמים: "עַד מְלֹאת
"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה [וישֻבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר]" (במ' י"א, ד) מהו "והאספסוף"? רבי שמעון בר אבא ורבי שמעון

פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים לאחוז במידת הנבואה. התגובה אינה
עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עוה"ד פרשת בהעלותך מתארת, בהרחבה, את תלונות בני-ישראל, וכך נאמר: "ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'…זכרנו
שבר הענן וכמות הגשם שירדה ביום ירושלים בעיר הקודש היו נושאי השיחה המיוחדים ביום ירושלים השנה. הרצון לפענח את המגמה האלוקית ומתן הפשר ל"מבול" שירד,

בתחילת פרשת בהר, פרשת השמיטה, מגוללת לנו התורה את הדינים המופלאים של המצוה הקרבה ובאה. בתוך הפירוט הזה, משתמשת התורה בתארים מתחלפים לשמיטה, תארים שכל
מאי דכתיב: "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (הושע י"ד, )? … משל ללוט ושתי בנותיו עמו, הן שנתכוונו לשם מצוה

חג השבועות היה מאז ומתמיד יום אהוד על רבים. אין הוא מלווה בחוויית האימה והיראה של ראש השנה ויום הכיפורים. חסר הוא את העמל, הטורח