אור בקצה המנהרה
העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של חטא המרגלים הוא אחת מהמכות הקשות שספג עם ישראל בלכתו במדבר. דווקא בשעה כה קשה מצטווה משה ללמד
העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של חטא המרגלים הוא אחת מהמכות הקשות שספג עם ישראל בלכתו במדבר. דווקא בשעה כה קשה מצטווה משה ללמד

חטא המרגלים היה אחד הכישלונות הלאומיים הטראומטיים בתולדותינו. רשמיו והשלכותיו מלווים אותנו עד היום. כמו באירועים טראומטיים אחרים, יש מקום להפקת לקחים מהכישלון, לבל נשגה

הרב אהרן כ"ץ ראש בית המדרש להלכה המכון הגבוה לתורה אוני' בר אילן פרשיות ספר במדבר מחדדות ביותר את החובה לקבל את סמכותו של המנהיג

הפטרת השבוע מקורה בספר זכריה. רקע היסטורי: זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, היה נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית

האספסוף מעולם לא זכה לאהדה יתירה. מה שהחל "בקצה המחנה", אצל אותו "קומץ אוהדים" של ימינו, היה לסממן ההיכר של "העם" כולו. "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים

" ר' ישמעאל אומר: בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת: מקל וחומר, מגזרה שווה… (ג) מקל וחומר, כיצד? "ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה
משהו מתרחש בפרשה שלנו שגורם למשה טלטלה גדולה. משה שומע את העם בוכה למשפחותיו, "ויחר אף ה' מאד, ובעיני משה רע". על פי הפשט אין
דו שיח נוסף המתקיים בין משה ליתרו מתואר בפרשתנו. הפעם מדובר ברגע הפרידה. משה מבקש מיתרו, שיצטרף למסע לארץ ישראל ומנמק זאת באומרו: ' וַיֹּאמֶר

אחרי מעמד הר סיני נשארים בני ישראל במקום למשך כשנה שלמה. מקבלים את המצוות, את סדרי עבודת המשכן ואת סדר המחנות והמסעות. לכאורה עבר העם
בפרשת בהעלתך אנו שבים ועוסקים במנורה, אחרי קרבנות הנשיאים. במהלך הדיון הזה מתוארת המנורה שנית (במדבר ח, א-ד): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל