מנין השבטים וקבלת תורה
הפרק הראשון של ספר במדבר מוקדש למניין השבטים בשנה השנייה לצאתם של ישראל ממצרים. כל המתבונן יראה בנקל שמנייני השבטים כולם מעוגלים למאות, בעוד שבט
הפרק הראשון של ספר במדבר מוקדש למניין השבטים בשנה השנייה לצאתם של ישראל ממצרים. כל המתבונן יראה בנקל שמנייני השבטים כולם מעוגלים למאות, בעוד שבט

הפטרת "במדבר", הלקוחה מספר הושע, קשה לקריאה. תחילתה מזמינה: "והיה מספר בני ישראל כחול הים…", סופה כובש: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". אך תוכה
חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב, לפני חומו של הקיץ.
ספר במדבר פותח במפקד של עם ישראל במדבר. אין זה המיפקד הראשון. המדרש מונה עשר פעמים, שנמנו ישראל ובתוכם חמשה שנעשו בהיותם במדבר (במדבר רבא
"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (במדבר ג, יב). קדושת הבכורות מומרת בהקדשת

הגמרא כותבת: "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול

על אף שבדומה לשאר חומשי התורה, בפי חז"ל (וכך גם בתרגום השבעים וממנו באנגלית) מכונים הספרים בשמות אחרים (כגון ספר "יציאת מצרים" – שמות; "תורת

ראשיתה של פרשת מטות, בפרק ארוך שכולל את דיני הנדרים והשבועות. על מרכזיותם של אלה בעולמה של יהדות ניתן ללמוד גם מכך שהמשנה (ובעקבותיה התלמוד)

כאילו לא עברו 3500 שנה מאז שאל משה את בני גד ובני ראובן את השאלה הקשה – 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ?', ואותה

התיישבות בני גד ובני ראובן בעבר הירדן המזרחי הינה בדיעבד. אין אנו יודעים כיצד היו מתפתחים הדברים לולא הכיבוש של ארצות סיחון ועוג ולולא ביקשוהו