הרב ארי לנדאבמעמד הר סיני עם ישראל כולו שמע את קול ה' הדובר אליו מתוך האש. במעמד נבואי זה ניתנו עשרת הדברות הכוללים מצוות בין האדם למקום ומצוות בין האדם לחברו אשר הן אימות המצוות ושורשיהן. על כן מפתיעים מאד דברי ר' עקיבא בסיפרא פרשת קדושים פר' ב' "ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". מדוע הכלל הגדול של התורה עוסק דווקא במצוות בין אדם לחברו. האם מצוות בין אדם למקום שלכאורה מהוות את העניין המרכזי בתורה הינן פחותות ערך?
"שפת אמת" בדבריו על מצות "הוכח תוכיח" נותן לנו פתח להבנת עומק הסוגיא. "בפס' הוכח תוכיח כתב המפרש להיות המוכיח בכלל התוכחה. פירוש לידע שיש לו חלק בהחטא. כמו שנא' "ולא תשא עליו חטא". פירוש שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב על זה וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר לתשובה". כוונת דבריו כי העיקר במצוות התוכחה היא לחוש את האחריות למעשי החבר. נפילה של חברך מוכיחה כי גם בך יש פגם, בעת שתנסה דרך הבנת כישלונו להבין את כישלונך שניכם תוכלו לתקן יחדיו את המעוות. וממשיך "שפת אמת" באותו כיוון גם על מצוותנו "ואהבת לרעך כמוך- …(מכוון) על אהבת ה', כי היכן מצינו שיאהב האדם את עצמו שיאמר כמוך. רק הפירוש להאהיב את השם לרעך כמו לך, כמו שאמרו חז"ל ואהבת את ה'- להיות שם שמים מתאהב על ידך". "שפת אמת" טוען כי האדם מלכתחילה לא חייב לאהוב את עצמו ולכן כוונת המצווה שירצה שיהיה טוב לחברו כמו שרוצה שיהיה טוב לו. הסבר זה נסמך על פירושו של אבן עזרא על הפסוק "ואהבת לרעך. …על דעתי שהוא כמשמעו שיאהב הטוב לחברו כמו לנפשו". אב"ע מנסה להסביר מה משמעות המילה לאהוב כאשר מוסיפים לה מילת יחס ל… במקום מילת היחס את…, והוא מסביר כי הפועל "לאהוב ל…" הינו כפועל יוצא, ובעברית משמעותו להאהיב על חברו את הטוב כמו שהוא אוהב את הטוב לעצמו. על סמך הסבר זה מסביר "שפת אמת" בקטע שהובא כי עיקרה של המצווה "ואהבת לרעך כמוך" היא לקרב את חברו לאהבת ה'. כשם שמצוות התוכחה לא נועדה להגברת היראה בה' כי אם להיפך להגביר את האהבה בה' אצל המוכיח והמוכח יחדיו.
רעיון דומה ניתן לראות אצל ר' נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תורה רפ"ב) "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה". ר' נחמן מלמד אותנו כי עצם מחשבה טובה שלנו על חוטא וחיפוש נקודת הזכות שלו (הקיימת בכל אדם) משנה את מקומו של הרשע בעולם וגורמת לו לחזור בתשובה.
"שפת אמת" מפתח את הרעיון למדרגה נוספת במקום אחר בפרשת קדושים "ואהבת לרעך כמוך… כי הנה עיקר קיום תורה ומצוות בכלל ישראל שע"י הכלל זוכין אל הקדושה כמו שאמרו חז"ל שפר' קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצווה בשם כל ישראל ולבטל עצמו אל הכלל". על פי דבריו אלו מהותה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא החיבור בין בני ישראל שמטרתו להביא לקיום תורה ומצוות ציבורי לשם יצירת הקדושה בעם ולהשראת השכינה בתוכו.
על פי הסבר זה ניתן גם להבין מדוע ר' עקיבא בספרא נתן תוקף כל כך חשוב למצווה זו שהיא כלל גדול בתורה כי היא טומנת בחובה את עיקר תפקידנו בעולם להאהיב שם שמיים ברבים. עיקרה של תורה שניתנה בסיני החייבת היא להיות "תורת חיים" לעם ישראל, כי היא מהותו ותמצית חייו. לכן כללה של תורה היא הדרך בה נדאג שלא תהיה התורה מושלכת בקרן זווית. ר' עקיבא מדגיש בדבריו שלא רק חובה על כל אדם בישראל לקבוע עיתים ללימוד התורה, אלא יתרה מזו חובה עליו לדאוג שגם חברו יקבע עיתים לתורה כי מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא היסוד הכולל והמוביל למצוות "ואהבת את ה'- להיות שם שמים מתאהב על ידך".
(מסעי תשעא)
