כל המאמרים במדור במדבר

בעולמה של תורה, מאורעות קשים – לכלל ולפרט – הם נקודת ציון ותמרור "עצור" הקוראת לכל אדם (ע"ע מעשה נינווה), וקל וחומר לאדם מישראל, לעצור

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל מעולם לא עשו זאת? מלמדנו

על מפתנה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מתנהל ויכוח מר ונוקב על אופיו של המזרח התיכון החדש המתהווה, ועל דמותה של המדינה

גור רוזנבלט פרשת בלק מהווה את אחת הפרשיות המפתיעות בתורה. מפרשת לך לך מתמקדת התורה באופן כללי בקורותיה של משפחת אברהם עד להפיכתה לעם, יציאתה

בהקדמה לספרו הגדול 'עין יעקב' מביא רבי יעקב אבן חביב מדרש עלום שעוסק בשאלה: מהו הכלל הגדול בתורה? דעת בן זומא, לפי אותו מדרש, שזהו

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ. הפרשה פותחת במפקד לאומי לקראת ירושת הארץ וחלוקתה. משה מבקש מחליף שימשיך וינהיג את העם

מצוות העלייה לרגל פוטרת את הקיטע, הפיסח והחיגר, הצולעים בהליכתם (ישנם פרשנים האומרים כי פיסח בניגוד לחיגר הוא מי שהוא לקוי בשני רגליו והוא כמדלג

שאלות יסוד מהותיות מלוות את העיסוק בסוגית המנהיגות- מהי מנהיגות, מי ראוי להיות מנהיג, מהם הכישורים הנדרשים ממנהיג, כיצד מגבילים את כוחו של המנהיג ומבקרים

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, דקדוק בכל פרט קטנטן. כל אלה אינם

כמידי שנה, וכמו כל אחד המקשיב לפרשת השבוע אני 'חורש' את ה'רשת' ואת הספרים לנסות ולמצוא פתרון לחידת החזרה 'המייגעת' של קרבנות הנשיאים. התורה, המקמצת