הרב אבי נויבירט "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל
אבי וינרוט, עו"ד משה מדגיש בפני עם ישראל כי הקב"ה "לא ישא פנים ולא יקח שוחד". וקשה, הן מקרא מפורש בברכת כהנים (במדבר ו', כ"ה)
פרשת עקב כמו פרשת ראה אחריה ופרשת ואתחנן לפניה עומדת על הברית בין העם לאלוקיו המתבטאת במערכת יחסים של חובות וזכויות, שכר ועונש. עמידת העם
במהלך הפרשה התורה משווה בין שיטת ההשקיה, הנהוגה בארץ ישראל לעומת ההשקיה הנהוגה במצרים. בעוד, שבארץ מצרים ההשקיה נעשית על ידי שאיבת מים מהנילוס: 'כִּי
הלב תופס מקום מרכזי בתורה. מספר הפעמים שהלב מופיע בתורה, על הטיותיו השונות, עולה לכדי עשרות רבות, ומלמד על מקומן החשוב של "חובות הלבבות" בעבודת
ארץ ישראל – ארץ מיוחדת היא. ייחודה מצוי ברבדים שונים ומגוונים של המציאות. אחד מהם מודגש בפרשת השבוע שלנו – זוהי ארץ התלויה בגשם. לא
בפרשת שמות, הקב"ה ביקש לשכנע את משה לקבל עליו את השליחות, להוצאת בני ישראל מארץ מצרים. משה ניסה להתחמק מהשליחות בטענה: "לא איש דברים אנכי"
החופש הגדול שייך לאותם תחומים בחיים, שהקובע המרכזי של אופיים אינו המציאות האובייקטיבית בלבד, אלא שאלת ההתייחסות והתגובה לקיומם. העובדה היחידה הקיימת היא שמוסדות החינוך
בשבועות האחרונים חווה הציבור הציוני-דתי כולו סערה גדולה על רקע מחלוקות חינוכיות קשות, בכל הנוגע לקליטת עלייה ולחינוך ציבורי. כשוך הסערה, כך אקווה, אני מבקש
בפרשתנו, מופיע תאור קצר אודות הליכתם של משה ותלמידו יהושע לאהל מועד. הליכה זו היא פרק הסיום בהנהגתו של משה, והחלפתו על ידי יהושע וכך
