
איך נהיים שמחים?
התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל":(דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות חיה

התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל":(דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות חיה

בפרשת השבוע מצווה משה את בני ישראל בפעולות שעליהם לבצע ביום אשר יעברו את הירדן אל הארץ. אחת מהן הינה כתיבת התורה על אבנים. "וכתבת

בראשית הפרשה מובלט מעמדה הייחודי של ארץ ישראל. "והיה כי תבוא אל הארץ". אין זה רק תיאור מציאות או שאיפה, אלא אתגר גדול. "הארץ", בה"א

לכל חברת אנשים חפצת חיים יש חזון. זה יכול להיות חזון חברתי, כלכלי, לאומי, דתי או עסקי- אבל חייב שיהיה חזון שיראה דרך ויתווה כיוון,
הגמרא במסכת שבת [סז ב] אומרת: "הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי" ופרש"י: "מחליפין שמותיהן זה בזה", שנותנים לאיש שם של אשה

לאחרונה התפרסמה פרשת אונס מזעזעת שהסעירה את השיח הציבורי, ובצדק. רבים ראו בה ביטוי להתדרדרות חמורה בנורמות המוסריות ולכשלים חינוכיים וערכיים. אבל לא רבים מהם

במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד המשפטים, לצד המחוקק הישראלי שתיקן

מצוות פריקה וטעינה מתפצלת בתורה לשניים. בפרשתנו מופיעה מצות טעינה: "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עמו" (דברים

הרמב"ם בפירוש המשנה לומד ממצות השבת אבידה שחובת הרופא לרפא. "חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק 'והשבותו לו',

אם פרשת שופטים מבקשת להסדיר את ענייני הכלל, שהתעסקות בהם נחוצה לנוכח האתגר של הכניסה לארץ ישראל, פרשת כי תצא מבקשת להסדיר את היחסים הפרטיים.