
החובה להתחסן
בפרשת דברים מובא הפסוק "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.." (ד' ט"ו). במקום נוסף נכתב "הִשָמֵר לְךָ וּשְמוֹר נַפְשְךָ מְאוֹד.." (שם, ד' ט'). המשמעות המקורית של פסוקים אלו

בפרשת דברים מובא הפסוק "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.." (ד' ט"ו). במקום נוסף נכתב "הִשָמֵר לְךָ וּשְמוֹר נַפְשְךָ מְאוֹד.." (שם, ד' ט'). המשמעות המקורית של פסוקים אלו

חומש 'דברים' נקרא על שם הפתיח של פרשתנו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן" (דברים א א). בחז"ל הוא נקרא 'משנה

בפתיחת ספר דברים פונה משה אל העם. מה מטרת הנאום הזה, הנישא בכניסה לארץ? על פי הספרי, מדרש תנאים לספר דברים, משה פונה לעם בדברי
כל אחד מאתנו הוא שופט. למעשה, אנו עוסקים בפעולות סמי-שיפוטיות כל הזמן. גם אלה שמתרחקים משיפוטיות – שופטים את עצמם, כמו במצב שבו שיפוטיות אינה

צום תשעה באב הוא אחד האתגרים הדתיים הגדולים שניצבים לפתחו של אדם מאמין בימינו. פנים לא מגולחות; נעלי בד וגומי; קריאה בתורה ואמירת "איכה". סממניה

מלחמה, בהגדרתה, נוגדת את מושגי הצדק והשוויון. במלחמה כל דאלים גבר, כבוד האדם נרמס תחת רגלי האויב, אנשים מאבדים את חירותם ונלקחים בשבי, זכויות הקניין
את המצווה לציית לדברי חכמים אנו לומדים מהכתוב: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". לפי הרמב"ם חובת הציות מתייחסת לבית הדין הגדול בלבד ולא לשאר החכמים,

בפרשתנו חוזרת התורה על האיסור של הדיינים לקחת שוחד: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד. כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי

מחשבת היהדות ראתה בהקמת מערכת השפיטה והאכיפה מטאפורה, שכשם שבכל עיר ישנם פתחים ושערים ושופטים שנצטוו לשבת שם, כך גם בנפשו של האדם. בספר "תורי

בני ישראל נצטוו למנות מלך ככתוב: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר