ד"ר יצחק קניגסברגבני ישראל נצטוו למנות מלך ככתוב: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ" וגו'. הניסוח המיוחד של הציווי עורר פולמוס בין חכמי ישראל לאורך הדורות: האם המצווה למנות מלך היא חובה או שהיא רשות, שהרי אם המינוי הוא חובה צריך היה להיכתב: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו'", ללא ציון הקטע בפסוק המקדים: "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי", המוסיף נופך של- אולי זו רשות?
רמב"ם (הלכות מלכים א' א'): "שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה".
אבן עזרא: "שום תשים– רשות". פועל יוצא מרצונם של ישראל, למנות או לא למנות.
מגוון רחב של דעות איך להבין את הנאמר: "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי".
רמב"ן: "אשימה עלי מלך, והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן וגו', והזכיר 'ואמרת', כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים עלינו מלך". לגישת הרמב"ן המלך יונק מסמכות העם, ואין המלך מקור הסמכות, כפי שנהוג אצל מלכי אומות העולם.
האברבנאל, שהיה מקורב למלכות ספרד שהייתה אחראית על גירוש יהודי ספרד, בהיותו שר הכספים שלה, שנא את משטר המלוכה. הוא שלל את משטר המלוכה וסבר שיש למנות ממשל דמוקרטי.
הנצי"ב גורס שמינוי המלך תלוי ברצון העם. אם העם מוכן למשטר מלוכני אז יש מצווה למנות מלך, אך אם העם מעוניין במשטר חלופי, יש להתחשב ברצון העם. בחירת הנהגה היא צורך חברתי.
גם בעולם החי החיים בלהקה, בעדר, במושבה וכו', יש מנהיג. זכר אלפא הוא כינוי למנהיג הקבוצה. בהתאם למין קבוצת בעלי החיים, האלפא יכול להיות זכר ונקרא "זכר אלפא"- לדוגמא, אצל האריות, או נקבה שתקרא "נקבת אלפא", כמו אצל הפילים, והיא תקרא מטריארכיה. ייתכן שבקבוצה אחת יהיו גם זכר אלפא וגם נקבת אלפא, שיכונו "זוג אלפא"- כמו אצל הזאבים.
כך גם אצל בני האדם- בחירת המנהיגות היא צורך חברתי.
(שופטים תשעח)
