כל המאמרים במדור דברים

פרשת התוכחה שבפרשתנו עמוסה בקללות רבות, כאשר ציר מרכזי עובר ביניהן. רוב הקללות מתארות את נפילת עם ישראל בפני הגויים: "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל

בפרשה מתואר טקס הברכה והקללה אשר העם מצווה לעשות לאחר כניסתו לארץ. כאשר התורה מסבירה על צורת הטקס היא מתארת כך- "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן

בשבוע שעבר עסקנו בתופעה שבמקרים רבים אנו מנסים להסביר את המציאות במקום לנסות להבינה. עד כמה תפיסת העולם/מערכת העמדות של יחיד או קבוצה מנחות אותם

פרשת כי תבוא נקראת בשבת השנייה שלפני ראש השנה, כיוון שמופיעות בה הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. עם סיומו של נאום

ישנה סתירה ידועה בין המקרא ובין משנת חז"ל בנוגע לייעוד חיי התורה והמצוות. בעוד שהתורה מציגה את ייעודיה במסגרת חיי העולם הזה – שגשוג, בריאות

הטעמים שנתנו גדולי ישראל למצוות הביכורים, מלמדים על גדולתה וחשיבותה של המצווה הזו. הרמב"ם אומר: "לחזק את מידת הנדיבות ולמעט את תאוות המאכל וּקְנוֹת הממון"

שמונה פעמים מופיעה המילה סגולה בתנ"ך. בחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל. לדוגמה, לקראת מעמד הר סיני נאמר : "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים

בתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.  השיח אודות המתכונת של שמחת תורה השנה הולך ותופס מקום

"אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – הפסוק כמובן אינו קובע שהכאה בגלוי מותרת, אלא שהדרך להתמודד עימה היא על ידי תביעה, עדים

שאלה: כיצד נכון לקבוע את נוסח התפילה במניין משותף בבית כנסת צבאי, שבו מתפללים יחד בני כלל הדתות והעדות? האם נכון להתפצל – כאשר הדבר